אירועים חוזרים של צפצופים אצל ילדים בגיל הגן מופיעים לרוב לאחר מחלות בדרכי הנשימה, המחמירות מאוד במקרים רבים ומצריכות טיפול סיסטמי בסטרואידים. לילדים מתחת לגיל 5, אשר סבלו מארבעה אירועים או יותר של צפצופים בשנה הקודמת ושיש להם ערכים חיוביים במדד API (אשר מעיד על סבירות גבוהה להתפתחות מחלת אסטמה בעתיד), ובעיקר לילדים שסבלו מהחמרה חריפה אחת לפחות שחייבה טיפול סיסטמי או אשפוז, מומלץ כיום טיפול יומיומי בסטרואידים בשאיפה. זאת על פי תוצאות מחקר Prevention of Early Asthma in Kidsי(PEAK) של רשת Childhood Asthma Research and Educationי(CARE)
עוד בעניין דומה
טיפול יומיומי בסטרואידים בשאיפה נמצא קשור לעיכוב קל, אך מובהק, בגדילה לגובה, והעיכוב לא תוקן לחלוטין גם שנה לאחר הפסקת הטיפול. דאגה לגבי עיכוב בגדילה, ושאיפה של הורים להימנע מטיפול יומיומי בסטרואידים בשאיפה, הובילו לחיפוש אסטרטגיית טיפול אלטרנטיבית – טיפול לסירוגין.
טיפול לסירוגין הוא טיפול בסטרואידים בשאיפה במינון גבוה, הניתן בעת מחלה זיהומית של דרכי הנשימה העליונות, אשר מוכרת להורים כטריגר להחמרה. במחקר AIMSי(Acute Intervention Management Strategy) של רשת CARE נמצא כי טיפול זה הוביל לירידה בסימפטומים הנשימתיים, בלי להשפיע על הגדילה.
במחקר מבוקר אקראית וכפול סמיות זה, שזכה לשם MIST (Maintenance and Intermittent Inhales Corticosteroids in Wheezing Toddlers), נבחן הטיפול הקבוע לעומת הטיפול לסירוגין. במחקר השתתפו ילדים בני 12–53 חודשים, שסבלו מאירועים חוזרים של צפצופים (לפחות ארבעה בשנה החולפת) ומהחמרה חריפה אחת לפחות שחייבה טיפול סיסטמי, טיפול חירום או טיפול באשפוז, והיו בעלי פגיעה תפקודית נמוכה (כלומר שימוש במרחיבי סימפונות פחות משלוש פעמים בשבוע והתעוררות בלילה בשל צפצופים בפחות משני לילות בשבוע), וכן שנמצאו אצלם ערכים חיוביים במדד API. לא נכללו ילדים שנזקקו לטיפול סיסטמי בסטרואידים מעל שש פעמים בשנה החולפת או שאושפזו יותר מפעמיים.
המחקר בוצע בשבעה מרכזים וכלל 273 ילדים (213 מהם השלימו את המחקר). הילדים חולקו לשתי קבוצות – קבוצה אחת טופלה בטיפול קבוע, והשנייה בטיפול לסירוגין ב-budesonide (ההורים הונחו להתחיל את הטיפול בעת הופעת סימפטומים של מחלה נשימתית המוכרת להם כטריגר לאירוע צפצופים). כל קבוצה קיבלה טיפול פלסבו שדימה את הטיפול שקיבלה הקבוצה השנייה. המחקר נמשך 52 שבועות.
לא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות בתדירות ההחמרות שדרשו טיפול סיסטמי בסטרואידים. התדירות הייתה 0.97 החמרות לשנה בקבוצת הטיפול הקבוע (95%iCI 0.76-1.22), ו-0.95 החמרות לשנה בקבוצת הטיפול לסירוגין (95%iCI 0.75-1.20). התדירות היחסית בקבוצת הטיפול לסירוגין הייתה 0.99 (95%iCI 0.71-1.35 P=0.60).
לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות גם במדדים קליניים אחרים, כגון הזמן עד להחמרה הראשונה או הזמן עד להחמרה השנייה. הסימפטומים שהביאו לטיפול לסירוגין (בסטרואידים או בפלסבו) היו דומים בשתי הקבוצות. לא נמצא הבדל בין הקבוצות בתדירות המחלות הזיהומיות בדרכי הנשימה.
החשיפה הכללית ל-budesonide במהלך המחקר הייתה נמוכה יותר בקבוצת הטיפול לסירוגין – 45.7 מ"ג (95%iCI 38.9-52.8), לעומת 149.9 מ"ג (95%iCI 140.1-159.6) בקבוצת הטיפול הקבוע, כלומר ההפרש הממוצע היה 104 מ"ג (95%iCI 92-116). לא היו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדי גדילה (גובה, משקל והיקף ראש).
החוקרים מסכמים כי על פי התוצאות, טיפול לסירוגין יעיל באותה מידה כמו טיפול קבוע (המומלץ על פי ההנחיות כיום) מבחינת מניעת החמרות בילדים בגיל הגן הסובלים מאירועים חוזרים של צפצופים ומסיכון גבוה להתפתחות אסטמה. טיפול לסירוגין חושף את הילדים למינונים נמוכים יותר של סטרואידים.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
