מודלים לניבוי סיכון להתפתחות סרטן שד (Breast Cancer - BC) לוקחים בחשבון רקע משפחתי (Family History - FH) של BC ומוטציות פתולוגיות (Pathological Variants - PV) מורשות בגנים ברי-סיכון. לא ברור עד כמה שילוב של מדד סיכון פוליגנטי (Polygenic Risk Score - PRS) ומידע על גורמי סיכון לא גנטיים (Non-Genetic Risk Factor - NGRF) משפיעים על המלצות לביצוע מעקב הדוק יותר לזיהוי מוקדם של סרטן שד (Intensified Breast Surveillance - IBS) לפי הקווים המנחים האירופאיים.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 425 נשים ללא סרטן שד אשר להן FH של סרטן (גיל ממוצע של 40.6 שנים, טווח של 21-74), אשר גוייסו מצרפת גרמניה והולנד. עבור נשים אלו החוקרים אספו מידע על אודות PV מורשים, NGRF ו-PRS מבוסס על 306 מוטציות (PRS306) על מנת לחשב את הסיכון המשוער לפתח BC במהלך החיים (estimated LifeTime Risk- eLTR) ובעשר שנים הבאות (estimated 10 year Risk - e10YR) בעזרת CanRisk. החוקרים גם בחנו את שיעור הנשים שעבורם היה צריך לשנות את ההמלצות לביצוע IBS, לפי מדינת המוצא, דהיינו מעל 20% או 30% eTLR או 5% ומעלה e10YR.
תוצאות המחקר הדגימו כי עבור נשים עם PV לא אינפורמטיבי, הוספה של PRS306 ו-NGRF שינה את המלצות ה-IBS עבור 31% מהנשים (57/184, 20% eLTR), 15.8% (29/184, 30% eTLR) ו-22.4% (41/183; 5% e10YR), בהתאמה. לעומת זאת, נשים ללא PV, ההמלצות הקליניות שונו עבור 16.7% (15/150; 20% eTLR), 1.3% (2/150; 30% eTLR) ו-9.5% (14/147; 5% e10YR), בהתאמה. עבור 82 נשים עם PV בגנים ברי-סיכון מוגבר (BRCA1/2, PALB2) לא נצפו שינויים בהמלצות המעקב. התחשבות משולבת ב-eLTR ו-e10YR הדגים כי עבור נשים עם PV ב-BRCA1/2 ישנה עדיפות להתחיל IBS לפני גיל 30 שנים, ואילו עבור נשים ללא PV או עם ממצאים לא אינפורמטיביים ניתן לדחות את תחילת ביצוע IBS.
מסקנת החוקרים הייתה כי עבור נשים ללא PV או עם ממצאים לא אינפורמטיביים, הוספת PRS ו-NGRF יש השפעה משמעותית על המלצות ביצוע IBS. התחשבות ב-eTLR ו-e10YR מאפשרת התאמה אישית לגיל תחילת ביצוע IBS.
מקור: