במחקר זה החוקרים ביקשו להשוות את שיעורי התגובה של שתי תכניות התחסנות כנגד צהבת נגיפית Bי(Hepatitis B Virus - HBV) עבור נבדקים עם שחמת כבד אשר לא הגיבו לסדרה ראשונה של שלוש מנות במינון של 40 מק"ג (0-1-2 חודשים), ולזהות מאפיינים המקושרים לתגובה הסופית.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 120 נבדקים עם שחמת כבד (72.5% עם שחמת בלתי מפוצה) שהוקצו אקראית ביחס של 1:1 לקבלת מנת דחף יחידה של חיסון במינון של 40 מק"ג כעבור שישה חודשים מתחילת תכנית ההתחסנות (זרוע שגרתית) או לקבלת סדרה נוספת של שלוש מנות של החיסון במרווחים של חודש (זרוע נסיונית). התוצא העיקרי היה שיעור הנבדקים עם רמות נוגדני HBsAgי(Hepatitis B surface antigen) של 10 מילי-יחידות בינלאומיות/מ"ל ומעלה.
תוצאות המחקר הדגימו כי יעילות החיסון, לפי ניתוח ITTי(Intention-to-treat), בזרוע הניסיוני היה גבוה יותר מאשר בזרוע השגרתית (46.7% לעומת 25%); יחס סיכונים של 2.63, p=0.013. מתן חיסונים לפי תכנית הזרוע הנסיונית העלה את שיעורי התגובה לחיסון בהשוואה לזרוע השגרתית מ-31% ועד 68% (יחס סיכויים של 4.72; p=0.007) עבור נבדקים עם שחמת כבד בדרגה Child A, מ-24.4% ועד 50% (יחס סיכויים של 3.09; p=0.012) עבור נבדקים עם ציון MELDי(Model for End-Stage Liver Disease) מתחת ל-15 ומ-24.4% ועד 53.8% (יחס סיכויים של 3.62; p=0.007) עבור נבדקים עם ציון MELD-Na מתחת ל-15. נבדקים עם מחלת כבד חמורה יותר לא הרוויחו ממתן עוד מנות חיסון. שני משטרי ההתחסנות הדגימו פרופיל בטיחות דומים. ניתוח רב-משתני הראה כי הטיפול הניסיוני היה קשור באופן עצמאי לתגובה כאשר תוקננו על פי שלושה מודלים של רגרסיה לוגיסטית המצביעים על שחמת בחומרה זהה.
מסקנת החוקרים הייתה כי נבדקים עם שחמת שלא הגיבו לשלוש מנות החיסון הראשונות כנגד HBV, התחסנות חוזרת בשלוש מנות במינון של 40 מק"ג הדגימו תגובה טובה יותר באופן משמעותי בהשוואה לאלו שקיבלו מנת דחף בודדת של 40 מק"ג.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
