חוקרים ישראלים הצליחו להפוך דגימות עור לתאי שליה אנושית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו להפוך דגימות עור לתאים של שליה אנושית. צוות מחקר, בראשות פרופ' יוסי בוגנים מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, הצליח לתכנת מחדש תאי עור שיהפכו לתאי שליה מתפקדים.

המחקר, שפותח אפיקים חדשים בכל הנוגע להבנת הגורמים לאי פוריות, סיבוכים במהלך ההריון והשלכות בריאותיות ארוכות טווח, הן לאמהות והן לתינוקות, פורסם בכתב העת Nature Communications.

צוות החוקרים יצרו חלבונים ובצירוף עם הטכנולוגיה הקיימת לתכנות מחדש של תאים, הצליחו לגרום לתאי עור להתמיין מחדש ולהפוך לתאי שליה פעילים. השימוש בשליה, מקור לתאי גזע ופוטנציאל לחקר מחלות ספציפיות ופיתוח פוטנציאלי של טיפולים מבוססי תאים, מוגבל מטעמים אתיים וטכניים.

פריצת הדרך הטכנולוגית של פרופ' בוגנים מתגברת על הקשיים השונים שבהפקתם ויצירתם של תאי שליה פעילים ומקנה אספקה בלתי מוגבלת של תאים לחקר תפקוד השליה ותאי גזע. כמו כן, הפיתוח מאפשר לאתר מה הם המנגנונים שהביאו לסיבוכי הריון אצל האישה הספציפית אשר מתא העור שלה התמיינו מחדש תאי השליה ולהבין טוב יותר האם וכיצד ניתן למנוע את התופעה בהריונות הבאים.

הצוות איתר בתחילה את הגנים המורים על התמיינותם ויצירתם של תאי שליה. תאים אלה, המכונים גם תאי גזע טרופובלסטים (TSCs), הם התאים ה"מבקרים" על התפתחותה העתידית של שליה פעילה. לאחר מכן, באמצעות השראת הביטוי של גנים אלה בתאי העור, החוקרים הצליחו להביא להתמיינות מחדש של תאי העור לתאי גזע שליה מתפקדים ויציבים.

תאי גזע שליה אשר הופקו במעבדה הפגינו תכונות דומות לתאים שהתקבלו מהריונות מוקדמים ובעלי יכולת להתמיין לתת סוגים שונים של תאי שליה. ניתוחים מקיפים, כולל השוואות מולטי-omics, אימתו את העליונות של שיטה זו על פני גישות שפורסמו בעבר.

את המחקר הובילה ד"ר מוריה נעמה מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם מורן רחמים, דוקטורנטית וחברים נוספים במעבדת בוגנים. יש לציין כי המדענים השתמשו בבדיקות הריון ללא מרשם כדי להעריך במהירות את התאים המתוכנתים מחדש, שכן תאים אלה מייצרים הורמוני הריון שונים, כולל גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG).

הצוות קיבל הדרכה מעמיקה מהמעבדה של פרופ' שמחה יגל במחלקת נשים ויולדות ב"הדסה" והמעבדה לחקר תאי גזע במרכז הרפואי שערי צדק בראשות פרופ' רחל אייגס, אשר סיפקה תובנות חשובות וסיפקה דגימות קריטיות מ-PGD- עוברים.

פרופ' בוגנים הסביר את חשיבות ממצאי המחקר ואמר כי "הם טומנים בחובם הבטחה משמעותית לקידום ההבנה שלנו לגבי התפתחות הריון, אי פוריות ומחלות הקשורות להריון. לטכנולוגיה החדשה שגילינו יש פוטנציאל לחולל מהפכה של ממש בכל הקשור למחקר סביב פתולוגיות שליה וסיבות הגנטיות שגרמו לה ולהוביל לשיפור של כלי אבחון והתערבויות טיפוליות באופן שיכול להציל הריונות וחיים של עוברים עוד ברחם אמם".