מחקרים - נגיף הקורונה

ההסבר של מדעני מכון ויצמן: מה מתרחש בגופו של חולה קורונה קשה

חוקרים במכון ויצמן הצליחו לתת הסבר ביולוגי לתהליכים המאפיינים חולי קורונה במצב קשה לעומת אלה המתרחשים אצל החולים הקלים

"הצורך בהפסקת הפעילות האלקטיבית בבתי החולים מעולם לא התעורר. אם היה משהו שהעמיס על הצוותים הרפואיים, שעבדו במסירות עצומה, היו אלה נהלי עבודה נוקשים של מיגון במחלקות הקורונה שברובם לא היה צורך". צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

צוות מחקר שבראשו עמדו מדעני מכון ויצמן סיפק הסבר לתהליכים הביולוגיים המאפיינים את חולי קורונה במצב קשה, לעומת אלה המתרחשים אצל החולים שמצבם קל. את צוות המחקר, שהתבסס על אנליזות הפעילות של הנגיף גם ברמת התא הבודד, הוביל פרופ' עידו עמית מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן. דו"ח המחקר פורסם בשבוע שעבר – בטרם עבר ביקורת עמיתים – בכתב העת Cell.

פרופ' עידו עמית. "בניגוד לחולים שמצבם קל, אצל החולים במצב הקשה, תאי ה-T מנוטרלים ולא פועלים כתוצאה מהסערה הציטוקינית" (צילום: אוהד הרכס / יח"צ)

במחקר, שעליו דיווח לראשונה עידו אפרתי ב"הארץ", נמצא שאצל החולים שמצבם קשה, התאים הבולעניים (מקרופאגים) של הריאה, שבשגרה מסייעים בניקוי הריאות מזיהומים, נגיפים וחיידקים, מוחלפים בתאים המחמירים את המחלה. נגיף הקורונה מנטרל את תאי ה-T של המערכת החיסונית הנלחמים בזיהומים וכך מתאפשר לנגיפים אחרים המצויים בגוף לפעול ולגרום נזק.

דפוס המחלה אצל חולי קורונה שמצבם קשה ברור למדי: לאחר כשבוע שבו הם סובלים מתסמינים קלים, חלה הידרדרות חדה ומהירה במצבם. היא מאופיינת בפעילות היתר של המערכת החיסונית - "סערה ציטוקינית" - שמובילה לפגיעה דו צדדית חריפה בריאות ובמקרים רבים גם לקריסה רב מערכתית המאופיינת בפגיעה בפעילות הלב, הכבד והכליות. הפגיעה בריאות היא בתאי המקרופאגים שתפקידם לנקות את הריאות מזיהומים.

במחקר נעשה שימוש בטכנולוגיות גנומיות מתקדמות, single-cell genomics, שקבוצת המחקר של פרופ' עמית פיתחה ומובילה בעולם. הטכנולוגיה מאפשרת מיפוי מדוקדק של פעילות התא הבודד ברגע נתון באמצעות ריצוף גנטי של כל ה-RNA. לצורך המחקר נעשה ניתוח של מאות אלפי תאים שנלקחו מנוזלי ריאה של חולי קורונה קשים ונלקחו דגימות דומות מחולים במצב קל ומאנשים בריאים. כך נתגלה אילו סוגי תאים נדבקים בנגיף ונלמד מסלול תנועתו.

כך נתגלה שאצל החולים שמצבם קשה יש למחלה השפעה דרמטית על המערכת החיסונית, וזאת בניגוד לחולים שמצבם קל. אצל חולי קורונה שמצבם קשה, המקרופאגים שברקמות הריאה וחיוניים בניקוי הריאות הוחלפו בתאים מונוציטים – תאים חיסוניים המאיצים את הסערה הציטוקינית. הם מגיעים ממחזור הדם ו"מוזעקים" לאזור שהותקף בידי הנגיף כחלק מתגובת היתר של המערכת החיסונית.

כמו כן זיהו החוקרים נוכחות מוגברת של חלבוני IL6 ו-IL8 אצל החולים שמצבם קשה, המשתחררים מן התאים המונוציטים ותפקידם לעודד או להפחית את הדלקת בהתאם לצורך, אבל במקרה הזה הם מעודדים דלקת. "הסערה הציטוקינית שגורם הנגיף מונעת מהמערכת החיסונית של החולים הקשים את תהליכי החיסון האדפטיבי הנדרש כדי לפתח תגובה חיסונית מתאימה", הדגיש פרופ' עמית.

בנוסף, בעקבות אותה סערה שחווה המערכת החיסונית של החולה, חל שינוי בפעילות תאי ה-T. "בניגוד לחולים שמצבם קל, אצל החולים במצב הקשה, תאי ה-T מנוטרלים ולא פועלים כתוצאה מהסערה הציטוקינית והשינוי הדרמטי הזה מוביל לנזק עקיף בחולים הקשים - הדבקה בנגיפים נוספים שקודם לכן המערכת החיסונית הבריאה הצליחה לספק לגוף לשם הגנה מפניהם".

ההערכה היא שאצל החולים הקשים תאי האפיתל שבריאות היו עוד לפני המחלה "מועדים לפורענות" בשל מחלות רקע, עישון או רגישויות אחרות. הם תמכו פחות טוב בתאי המקרופאגים של הריאה שמהווים חלק קריטי בשמירה על תפקוד רקמת הריאה.

כשבוחנים את הממצאים הללו בהשוואה לשפעת, רואים הבדל מהותי. "נכון שבשפעת קיימת הדבקה של תאי האפיתל, אבל אין תופעות של פגיעה משמעותית כל כך בתאי המקרופאגים של הריאה והחלפה שלהם בתאים הדלקתיים של המערכת החיסונית", ציינו החוקרים.

על בסיס ממצאים אלה יש כוונה עתה לבצע מחקרים קליניים שיעשו שימוש בטיפולים שיגנו על המקרופאגים של הריאה ובכך, יש תקווה, תימנע ההחמרה אצל מי שמחלתו נחשבת לקלה.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  פרופ' עידו עמית,  מכון ויצמן,  המערכת החיסונית,  מגיפת הקורונה,  חדשות,  מחלות רקע
תגובות