מחקר זה בוצע על מנת לפתח מודל לאיתור מחלת ריאות אינטרסטיציאלית הקשורה לטרשת רב-מערכתית (Systemic sclerosis-associated interstitial lung disease), על מנת לזהות מטופלים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית אשר מתאימים לטיפול שמרני (watchful waiting).
עוד בעניין דומה
למחקר עקבה פרוספקטיבי זה גויסו 151 מטופלים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית הקשורה לטרשת רב-מערכתית, אשר טופלו בבית חולים אוניברסיטאי בסיאול, בדרום קוריאה, בשנים 1986-2013.
מחלת ריאות אינטרסטיציאלית אובחנה בעזרת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של בית החזה. בוצעה השוואה של מאפייני מחלת הריאות בעת קבלת האבחנה בין מטופלים הנוטלים טיפול תרופתי לדיכוי מערכת החיסון לבין מטופלים שאינם נוטלים טיפול תרופתי, במטרה לזהות מאפיינים ברורים הקשורים לכל קבוצת טיפול.
בעזרת ניתוח רב-משתנים נוצר מודל לקביעת התאמה ל-watchful waiting. תוקף (validity) המודל הוערך על ידי השוואת שיעורי ההישרדות של מטופלים שהטיפול אותו קיבלו תאם לטיפול המומלץ על ידי המודל, לעומת מטופלים שהטיפול אותו קיבלו לא תאם להמלצות המודל.
ממצאי המחקר העלו, כי שיעורי ההישרדות היו גבוהים יותר בקרב מטופלים שלא קיבלו טיפול תרופתי, בהשוואה למטופלים שטופלו בדיכוי מערכת החיסון (P=0.0316). כמו כן, מטופלים אלו נטו לסבול פחות ממעורבות של מערכת העיכול (P=0.008) וכן מיתר לחץ דם ריאתי (pulmonary hypertension), כפי שהודגם בבדיקת אקו לב (P=0.015), ונטו לתוצאים טובים יותר ביכולת הדיפוזיה של הריאות עבור פחמן חד-חמצני (carbon monoxideי) (P=0.0002) ועם ממצאי CT טובים יותר (P < 0.001).
המודל הסופי לקביעת התאמה ל-watchful waiting כלל היעדר יתר לחץ דם ריאתי ומחלת ריאות אינטרסטיציאלית בהיקף מוגבל לפי ממצאי CT.
השלכת ממצאי המודל על עוקבת המטופלים חשפה, כי מטופלים שנמצאו מתאימים ל-watchful waiting לפי המודל ואכן קיבלו טיפול שמרני בפועל, זכו לשיעורי הישרדות גבוהים יותר בהשוואה למטופלים שקיבלו בפועל טיפול לדיכוי מערכת החיסון (P=0.048).
לפי המודל שיצרו החוקרים, טיפול שמרני מסוג watchful waiting עשוי להיות יעיל עבור מטופלים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית הקשורה לטרשת רב-מערכתית אשר אובחנו כאשר היתה מעורבות מינימלית של הריאות וללא יתר לחץ דם ריאתי.