המחלה שמאיימת על טכנאי השיניים בישראל

מחלת הבריליום הכרונית (CBD=Chronic Beryllium Disease) נגרמת עקב שאיפה של אדי מלחי הבריליום לתוך דרכי הנשימה. המחלה נפוצה בעיקר בתעשיות שפותחו במאה ה-20 כגון תעשיות האלקטרוניקה, תעשיות עיבוד מתכות בצורה טהורה או ביחד עם אלומיניום ונחושת, תעשייה גרעינית, טכנאות שיניים ועוד.

"יש להניח שחלק גדול מציבור טכנאי השיניים נחשפו לבריליום במשך שנים וחלק מהם אף חולים במחלה זו ללא ידיעתם"

למרות שהתעשיות האלו קיימות במדינת ישראל לא היו דיווחים על הופעת המחלה בארץ. בשנת 2001 דיווחנו על מקרה ראשון של טכנאית שיניים אשר אובחנה בטעות כסובלת מסרקואידוזיס (מחלה דומה אשר לא ידוע המחולל שלה עדיין). לאור העבר התעסוקתי הועלה חשד שמדובר במחלת הבריליוזיס והחולה הופנתה למרכז רפואי ת"א לאבחון מכיוון שבמרכז זה ממוקמת מעבדה ארצית למחלות רקמה של הריאה (כגון מחלת הבריליום הכרונית).

תוצאות בדיקת הדם נמצאו חיוביות במבחן ריגוש לימפוציטים לבריליום – BeLPT Beryllium Lymphocyte Proliferation Test- וכך שונתה האבחנה והחולה אובחנה כמקרה ראשון של מחלת הבריליוזיס בישראל.

מאז הופעת המקרה הראשון אובחנו במעבדתנו עוד 14 טכנאי שיניים ו- 11 עובדים בתעשיות שונות כסובלים ממחלת בריליום כרונית - CBD .

"בדיקה שפיתחנו יכולה להיות כלי לסקר לאוכלוסיית טכנאי השיניים בישראל בכדי לאתר את אותם עובדים אשר נחשפים ביום יום לרמות גבוהות של אבק מזיק"

במדינת ישראל קיימים 3,300 טכנאי שיניים, לפי סקר כוח אדם במקצועות רפואיים. למרות שבשנת 2002 משרד העבודה והרווחה בשיתוף משרד הבריאות פירסם הודעה על איסור השימוש בבריליום בטכנאות שיניים לאור קיום תחליפים לא רעילים, בשנת 2004 נמצא שלא היתה אכיפה של תקנה זו. יש להניח שחלק גדול מציבור טכנאי השיניים נחשפו לבריליום במשך שנים וחלק מהם אף חולים במחלה זו ללא ידיעתם.

בשנת 2010 קיבלנו מימון מקרן BSF (קרן דו לאומית ישראל-ארה"ב לקידום במחקר) בכדי לבצע מחקר על אוכלוסיית טכנאי שיניים בישראל ובעובדי תעשיית הגרעין בארה"ב. המימון ניתן לתקופה של ארבה שנים בכדי לבצע מעקב ארוך-טווח לאוכלוסיות אלו.

מטרת המחקר היתה לבצע ניטור ביולוגי של עובדים בריאים החשופים לבריליום בעבודתם בארה"ב ובישראל באמצעות ספירת חלקיקים בדגימות כיח. דגימות הכיח נשלחו מארה"ב לישראל וכל המדידות נעשו באמצעות מכשיר לייזר תוצרת תעשיית הייטק הישראלי. הנחת העבודה אשר התבססה על מחקרים קודמים שלנו (כגון בדיקות דומות שנעשו לכבאים אמריקאים שהשתתפו במבצע לאחר קריסת מגדלי התאומים) היתה כי באמצעות בדיקת הצטברות מיקרו-חלקיקים בדרכי הנשימה יהיה אפשר למצוא אוכלוסיות בסיכון לפתח את מחלת הבריליום.

תוצאות מעבודה זו הוכיחו בצורה חד משמעית שהצטברות של חלקיקים בגודל 0-5u מעל- 92% בכלל החלקיקים בדרכי הנשימה, מהווים סיכון פי 3.8 לפתח מחלת בריליום כרונית בעובדים חשופים לבריליום. כך שבדיקה זו יכולה להיות כלי לסקר לאוכלוסיית טכנאי השיניים בישראל בכדי לאתר את אותם עובדים אשר נחשפים ביום יום לרמות גבוהות של אבק מזיק. בממצא מעניין נוסף נמצא שאוכלוסיית העובדים המועסקים בתעשיית הגרעין בארה"ב הם בעלי סיכון גבוה יותר לפתח מחלת הבריליום הכרונית בהשוואה לטכנאי השיניים -  כנראה בגלל רמות חשיפה גבוהות יותר.

"כיום, אוכלוסיית טכנאי השיניים אינה מוגדרת כאוכלוסייה חשופה לאבק מזיק ולא נמצאת תחת שום פיקוח רפואי"

במעקב של בדיקות תפקודי ריאות שנעשו במשך ארבע שנים באוכלוסיית טכנאי השיניים נמצא בצורה חד משמעית שבקבוצה זו של עובדים מדדים חיוניים בתפקודי הריאות מידרדרים במשך השנים בהשוואה לקבוצת הביקורת.

ממצאים אלו מעלים שאלות רבות לגבי בריאות אוכלוסיית טכנאי שיניים בישראל. אוכלוסייה זו אינה מוגדרת כאוכלוסייה חשופה לאבק מזיק ולא נמצאת תחת שום פיקוח רפואי. היום, לאחר עבודת המחקר שביצענו מאז שנת 2000, אנחנו יכולים לאמור בוודאות שטכנאי שיניים הינם אוכלוסיית עובדים החשופים לאבק מזיק הכולל בריליום עם סיכון גבוה לפתח מחלת בריליום כרונית, אשר הינה מחלה ריאתית קשה היכולה להביא לפיברוזיס ריאתית וחוסר תפקוד של חלקים רחבים בריאה.

* תצלום פרופ' פיירמן: גדי סגל