5,510 מקרי מוות מוקדם אירעו בישראל בשנת 2023 כתוצאה מחשיפה לחלקיקים עדינים, לחנקן דו-חמצני ולאוזון. דו"ח שפרסם המשרד לאיכות הסביבה ביום ה' מצביע על כך שמספר מקרי המוות המוקדם כתוצאה מחשיפה לחלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) עמד על 4,699 ובשילוב עם חנקן דו-חמצני ואוזון על 5,510 מקרי מוות מוקדם. המשמעות של מקרי התמותה המוקדמת בשנה זו היא אובדן של 66,576 שנות חיים משלושת המזהמים יחדיו.
עוד בעניין דומה
ד"ר אילן לוי מאגף מניעת זיהום אוויר ואסבסט במשרד להגנת הסביבה שכתב את הדו"ח, בסיוע ד"ר איזבלה קרקיס ממשרד הבריאות, מציין כי בשל זיהום האוויר נגרמו בין 4,641 ל-6,166 מקרי מוות מוקדם בשנה בשנים האחרונות.
הדו"ח מציג לראשונה ניתוח מקיף של תמותה מוקדמת ואובדן שנות חיים כתוצאה מחשיפה למזהמי אוויר בישראל. הניתוח, שנערך לתקופת השנים 2015-2023, מתבסס על ערכי היעד החדשים של ישראל שעודכנו במרץ 2022 לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי.
בעבר העריך ה-OECD כי מספר מקרי המוות המוקדם המיוחסים לחשיפה לזיהום אוויר חלקיקי בישראל הסתכמו ב-2,280 מקרי מוות בשנת 2019. בעדכון המוצג בדו"ח עולה מספר מקרי המוות המוקדם המיוחסים לחשיפה לחלקיקים בלבד באותה השנה עומד על 4,832 מקרים, זאת בעקבות השינוי במתודולוגיה.
נוסף על מקרי מוות מוקדם מחלקיקים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות מחשבים בפעם הראשונה גם מקרי מוות מוקדם כתוצאה מחשיפה לחנקן דו-חמצני (545 מקרים) ואוזון (472 מקרים), המסתכמים יחד ל-5,686 מקרים סך הכל בשנת 2019.
המזהם המסוכן ביותר הוא חלקיקים נשימים עדינים, האחראים ל-3,931-5,375 ממקרי המוות. חנקן דו-חמצני אחראי
ל-346-628 מקרים נוספים ואוזון ל-348-575 מקרים.
עוד עולה מהדו"ח כי לאורך השנים ניכרת מגמת ירידה במקרי המוות המוקדם מחשיפה לחנקן דו-חמצני, בעוד שמקרי מוות מוקדם מחשיפה לאוזון נמצאים במגמת עלייה. קיימת יציבות במספר מקרי המוות המוקדם כתוצאה מחשיפה לחלקיקים נשימים עדינים בשנים האחרונות.
הירידה בריכוזי החנקן הדו חמצני בולטת בעיקר בשנת 2020 בשל הירידה בפליטות מכלי הרכב בעקבות הסגרים במהלך מגיפת הקורונה. לעומת זאת, עבור אוזון נצפתה מגמת עלייה בריכוזים.
בהשוואה למדינות אירופה בעלות רמות זיהום דומות, שיעורי התמותה המוקדמת בישראל נמוכים יותר. למשל, עבור חלקיקים נשימים עדינים, מספר מקרי המוות המוקדם למאה אלף תושבים בישראל היה 44.4, לעומת 71, 82 ו-88 בסלובקיה, יוון ואיטליה בהתאמה. הסיבה לכך, על פי החוקרים, היא השיעור הנמוך יחסית של אוכלוסייה מבוגרת בישראל - 12% מעל גיל 65, לעומת שיעורים של 20%-24% במדינות אירופה.
הדו"ח מציין כי בשל מיקומה הגאוגרפי של מדינת ישראל, האוכלוסיה בה חשופה להסעת אבק מדברי ולריכוזים גבוהים של חלקיקים לאורך מרבית ימות השנה. נוסף על כך, קרינת השמש החזקה והטמפרטורות הגבוהות בישראל תורמות לריכוזים גבוהים של אוזון. תנאים אלה מחייבים נקיטת אמצעים של ממש ביחס למדינות אחרות כדי לצמצם ככל האפשר את ההשפעות השליליות של זיהום האוויר על בריאות האוכלוסיה.
עוד עולה כי הניתוח לא כלל השפעות נוספות חשובות כגון תמותה כתוצאה מחשיפה למזהמי אוויר אחרים (למשל חומרים מסרטנים), תחלואה מסוגים שונים הקשורה בזיהום אוויר והשפעתה על תוספת העומס על מערכת הבריאות (למשל בימי אשפוז). החוקרים מדגישים כי ההערכות שהוצגו בדו"ח גבוהות משמעותית בהשוואה להערכות קודמות, בעיקר עקב עדכון ערכי היעד והתאמתם להמלצות העדכניות של ארגון הבריאות העולמי.
ד"ר אילן לוי אמר כי "זיהום אוויר מוכר בעולם כגורם הסיכון הסביבתי המשמעותי ביותר על בריאות האדם בכלל ותמותה מוקדמת בפרט. התוצאות המוצגות בדו"ח מדגישות מחד גיסא את ההשפעה החיובית של הפחתת הפליטות המקומיות של תחמוצות החנקן, אולם מאידך גיסא גם את הצורך להמשיך ולפעול להפחתת פליטות כלל מזהמי האוויר בעתיד".
הוא סיכם את ההמלצות וכתב כי לצד המשך המעקב והפרסום של נתוני איכות האוויר, המשרד להגנת הסביבה יגביר את פעולותיו לצמצום פליטת מזהמי אוויר.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
