המטרה העיקרית בניהול של תפליט פלאורלי ממאיר (MPE: malignant pleural effusion) היא לשפר את איכות החיים הקשורה לבריאות (HRQoL) ואת התסמינים של החולים. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'European Respiratory Journal' החוקרים בדקו האם ניהול חוץ אשפוזי של MPE משפר את איכות החיים של החולים, וזאת בהשוואה לניהול באשפוז.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו ניסוי אקראי מבוקר בתווית פתוחה, במסגרתו חולים הסובלים מ-MPE סימפטומטי הוקצו באקראי להחדרה של IPC (indwelling pleural catheter) עם אפשרות לפלאורודזיס (pleurodesis) עם טלק, או לנקז חזה ופלאורודזיס עם טלק. התוצא הראשוני של החוקרים היה ה-global health status, אשר נמדד באמצעות שאלון ה-EORTC QLQ-C30 לאחר 30 ימים מעת ההתערבות. במחקר השתתפו 142 מטופלים אשר נרשמו בתקופה שבין יולי 2015 ועד לדצמבר 2019.
מתוך כלל המשתתפים אשר הוקצו באקראי ל-IPCי(n=70) ולנקז חזה (n=72), נתוני התוצא הראשוני היו זמינים ב-58 ו-56 חולים, בהתאמה. מתוצאות החוקרים עולה כי ה-Global health status השתפר בשתי הקבוצות ביום 30 לאחר הטיפול, בהשוואה לקו הבסיס: IPC (הפרש ממוצע 13.11 p=0.001) ונקז חזה (הפרש ממוצע 10.11 p=0.001). עם זאת, לא נצפה הבדל מובהק בין הקבוצות ביום 30 (הפרש בין-קבוצתי ממוצע ב-global health status עם תיקנון לבסיס המחקר, 2.06; רווח בר-סמך של 95% −5.86 עד 9.99; p=0.61), יום 60, או יום 90. כמו כן, לא נצפו הפרשים מובהקים בין הקבוצות מבחינת ציוני קוצר הנשימה וכאבים בחזה. כלל החולים בזרוע נקז החזה אושפזו (משך שהייה חציוני 4 ימים), ו-7 בזרוע ה-IPC נזקקו לאשפוז הקשור להתערבות.
החוקרים מסכמים כי בעוד שה-HRQoL השתפר באופן מובהק בשתי קבוצות הטיפול, לא נצפו הבדלים ב-Global health status כפי שדווח על ידי המטופלים לאחר 30 יום. על כן, החוקרים מציינים כי הגישה החוץ-אשפוזית באמצעות טיפול עם IPC לא התעלתה על פני טיפול באשפוז עם נקז חזה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
