במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'BMJ Open Respiratory Research', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את יעילות הטיפול עם אומליזומאב, נוגדן חד שבטי anti-immunoglobulin E, בקרב חולים מסין הסובלים מאסתמה אלרגית בדרגה בינונית עד חמורה במסגרת הפרקטיקה הקלינית בעולם-אמיתי.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי במרכז יחיד, במסגרתו השתתפו חולים בגילאים 14-75 שנים הסובלים מאסתמה אלרגית בדרגה בינונית עד חמורה לפי קריטריוני ה-Global Initiative for Asthma. הטיפול עם אומליזומאב ניתן באופן תת-עורי, והחוקרים אספו נתוני עולם-אמיתי על ההתלקחויות, החשיפה לסטרואידים, התפקוד הריאתי, ותוצאות המעבדה של המשתתפים בשבועות 16, 24, 52, 104 ו-156 לאחר התחלת הטיפול.
התוצא הראשוני של המחקר היה הפחתת שיעור ההתלקחויות, אשר נמדד כשיעור החולים שחוו התלקחויות במהלך השנה לאחר התחלת הטיפול עם אומליזומאב. Bowker’s test ל-paired proportions שימש את החוקרים על מנת להשוות את שיעורי ההתלקחויות לפני ואחרי התחלת הטיפול. בנוסף, החוקרים השתמשו במודל מעורב לינארי מוכלל על מנת להשוות את מספר ההתלקחויות.
תקופת הטיפול הממוצעת של מערך האנליזה המלא (n=398) ארכה 46.6 שבועות. שיעור החולים שחוו התלקחויות בשנה שלפני ואחרי התחלת הטיפול עם אומליזומאב עמד על 80.4% (181/225) ו-18.7% (42/225) (הפרש: −61.8%, רווח בר-סמך של 95% −68.5 עד –54.0, p<0.0001), בהתאמה. בשבוע 52 למחקר, 67.4% מהחולים הפסיקו את הטיפול הפומי עם סטרואידים, ו-19.5% הפחיתו את כמות הסטרואידים בשאיפה. ציוני ה-Asthma Control Test של המשתתפים בשבוע 52 עלו ב-4.6 לעומת בסיס המחקר (p<0.001). ה-Forced expiratory volume בשנייה 1 עלה ב-11.2% וב-9.0% בשבועות 24 ו-52, בהתאמה, לעומת בסיס המחקר (p<0.01). תגובות באתר ההזרקה (5.2%) היו תופעת הלוואי הנפוצה ביותר שדווחה במסגרת הטיפול.
לסיכום, חולי אסתמה בדרגה בינונית עד חמורה שטופלו עם אומליזומאב במתאר עולם אמיתי חוו הפחתה משמעותית של שיעור התלקחויות המחלה. בנוסף לכך, נמצא כי הטיפול עם אומליזומאב הפחית את הטיפול עם סטרואידים פומיים, ושיפר את השליטה באסתמה ואת התפקוד הריאתי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
