חדשות

עוד צעד בדרך לזיהוי ביו-מרקרים ל-Long COVID?

שני מחקרים חדשים מהווים צעד נוסף בדרך למציאת מרקרים לזיהוי התסמונת המסתורית | על פי ה-CDC, תסמונת ה-Long COVID משפיעה על כ-6% מכלל המבוגרים בארה"ב

לונג קוביד, אילוסטרציה

שני מחקרים חדשים מספקים תובנות לגבי הביולוגיה שמאחורי Long COVID ועשויים לספק פתח לקראת איתור סמנים ביולוגיים למצב הרפואי הכרוני השכיח, המשפיע על כ-6% מכלל המבוגרים בארה"ב, כך לפי נתונים עדכניים מהמרכזים האמריקאים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC).

המחקר הראשון של חוקרים מאוניברסיטת Yale ו-Mount Sinai, שפורסם ב-Nature, השווה דגימות דם מ-273 אנשים משלוש קבוצות עיקריות: אלה שעמדו בקריטריונים מחמירים לאבחון Long COVID, אלה שחלו ב-Covid-19 אך החלימו לחלוטין, ונבדקים ללא עדות לזיהום כלל. מרבית הנבדקים שחלו ב-Covid-19 במחקר חוו מהלך מחלה קל ובממוצע נלקחו מהם דגימות דם לאחר יותר משנה מהמחלה. משתתפי המחקר ענו על שאלות מפורטות לגבי התסמינים שלהם, כשהתלונות השכיחות ביותר היו עייפות, ערפל מוחי ופגיעה בזיכרון, כמו גם תסמונת טכיקרדיה תנוחתית (POTS).

החוקרים השתמשו בגישה חוקרת. כלומר הם לא בדקו מרקר ספציפי אלא מדדו מספר רב של גורמים בשלוש קבוצות החולים, כולל הורמונים, פעילות חיסונית ונוכחות פתוגנים. בנוסף, הם השתמשו בבינה מלאכותית כדי לעזור להם לקבץ ולמיין את הנתונים.

ההבדלים המשמעותיים שנצפו בין קבוצת ה-Long COVID לקבוצות הביקורת היו באוכלוסיות התאים המיאלואידים והלימפוציטים בדם, כמו גם עדויות לתגובות הומורליות מוגזמות. יתרה מכך, רמות נוגדנים גבוהות המכוונות כנגד פתוגנים ויראליים שאינם SARS-CoV-2 נצפו בקרב אנשים עם Long COVID, במיוחד כנגד וירוס אפשטיין-בר (EBV). בנוסף, רמות הקורטיזול היו נמוכות יותר בקרב הנבדקים עם Long COVID. מעבר לממצאים אלה, שילוב פנוטיפים חיסוניים הדגים בעזרת מודל של למידת מכונה מאפייני מפתח הקשורים באופן משמעותי לסטטוס התסמונת.

המחקר השני של חוקרים מאוקספורד פורסם ב-Lancet Respiratory Medicine וכלל בחינה של ממצאי MRI של 259 נבדקים לאחר שאושפזו עם Covid-19. הם השוו את הסריקות שלהם לאלה של 52 אנשים שמעולם לא חלו ב-Covid-19, ולאחר חמישה חודשים בממוצע מהשחרור מבית החולים, החוקרים מצאו עדויות לנזק לריאות, למוח או לכליות בקרב אחד מכל שלושה אנשים שאושפזו עם Covid-19, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

לאנשים שאושפזו עם Covid-19 היה סיכון פי שלושה לשינויים מוחיים, ביניהם הצטלקויות והתכווצות באזורים מסוימים במוח, פי 14 סיכון לסימני נזק ריאתי ופי 2 סיכון לסימני נזק כלייתי. עם זאת, החוקרים לא מצאו עדויות לנזק ללב או לכבד, מה שעשוי להצביע על כך שהאיברים הללו היו עמידים יותר.

ההפרעות שנצפו בריאות ב-MRI היו קשורות לתסמיני Long-COVID מתמשכים של לחץ בחזה ושיעול, אך נזק לאיברים אחרים לא היה קשור לתסמינים אחרים. כך לדוגמה, נראה שלאנשים שחוו ערפל מוחי לא היה שיעור גבוה יותר של שינויים מוחיים בהשוואה לבני אותו גיל שלא חלו ב-Covid-19.

מחקרים אלה פורסמו לאחר שבסוף חודש שעבר פורסם מחקר נוסף ב-Nature Medicine, שהראה כי לסובלים מ-Long COVID עשויה להיות רמה גבוהה יותר של פיברינוגן בדם ורמה מוגברת של D-dimer.

נושאים קשורים:  לונג קוביד,  19-COVID,  מחקרים,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
29.09.2023, 11:48

ולחשוב שיש כאלו שמכנים COVID-19 שפעת עם יחסים ציבור!

מעניין שממש עכשיו התפרסם מחקר שמראה שאין חיה כזו long COVID.
אפשר לחזור להתעסק במדע ולא ביחסי ציבור של חברות תרופות?

לקריאה
ebm.bmj.com/content/early/2023/08/10/bmjebm-2023-112338

יש מחקרים שגילו ירידה ברמת קורטיזול בדם של אנשים אחרי מחלת COVID - יכולה להיות סיבה לתסמינים ממושכים של חולשה כללית. בנוסף כתוב במאמר שווירוס קורונה יכול להפעיל מחדש וירוסים של EBV ו CMV הנרדמים בגוף האדם