פיתוח ישראלי: מערכת רובוטית "חצופה" לאבחון וטיפול בסרטן ריאות

מערכת רובוטית שיצרו חברי סגל באוניברסיטת אריאל תאפשר הדמיה חיה בזמן בדיקה וטיפול בחולים בסרטן הריאות. המערכת בנויה מצמד ברונכוסקופים רובוטיים שהאחד מהם לוקח ביופסיה או מטפל והשני מספק הדמיה בזמן אמת על הפעילות.

סרטן הריאות גובה את המחיר היקר ביותר ובפער ניכר ביחס לשאר מופעי הסרטן. למעשה, כ-28% מכל מקרי המוות מסרטן הם תוצאה של סרטן הריאות ובכל שנה מאובחנים יותר מ-2.2 מיליון מקרים של סרטן הריאות בעולם. המלחמה הקשה במחלה דורשת דיוק, יעילות וגילוי מוקדם.

חברות בכל העולם מנסות למצוא פתרון לגילוי המוקדם, אך גם שיטות של ניווט אלקטרומגנטי מדויק בריאות, סיבים אופטיים מתוחכמים ואפילו ברונכוסקופים אלקטרומכאניים מניבים שיעור טעויות של 30%. כלומר, ב-30% מהמקרים הבדיקה אינה מעלה דבר והסרטן ממשיך להתפשט.

ברונכוסקופ ראשון מצויד במכשיר ביופסיה או טיפול, מושחל לדרך אוויר ראשונה. ברונכוסקופ שני, שמצויד במתמר אולטראסאונד, מושחל לדרך אוויר שנייה ומשמש כ"צוות צילום". צילום: דוברות אונ' אריאל

"המסע שלנו התחיל כשראינו את המגבלות של הטכניקות הנוכחיות והבנו את הפוטנציאל של מיזוג רובוטיקה והדמיה בזמן אמת. הסינרגיה הזו והחברות בינינו, מספרים ד"ר עודד מדינה ופרופ' ניר שוולב, חברי סגל באוניברסיטת אריאל, יצרה את חברת W-Endoluminal-Robotics. הפתרון שאנחנו מציעים הוא יציאה מהקופסה שכל התחום העצום הזו מקובע בה כבר שנים".

פרופ' שוולב יזם הוא חוקר וסגן דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאל. מחקריו עוסקים ברובוטיקה, בין השאר רובוטיקה רפואית, רובוטים גמישים, בבעיות תכנון תנועה, תכנון תנועה לנחילי רובוטים ולרכבים אוטונומיים.

לדבריו, הפרקטיקה הנהוגה כיום היא שרופאי ריאות משחילים לחלל הצפוף של הריאות מתמר אולטרסאונד, אך בשל החלל המאוד מוגבל בסימפונות (קוטר 1-2 מ"מ), בשלב לקיחת הדגימה הרופאים נאלצים לשלוף את אמצעי ההדמיה כדי להכניס במקומו את כלי הביופסיה או כלי הטיפול, ולמעשה הפעולה עצמה מבוצעת באופן עיוור לגמרי.

על מנת להתגבר על היעדר הדמיה בזמן אמת במהלך ההליכים הללו, יצרו השניים את המערכת הכפולה, כפי שמסביר אלי שפירא, מנכ"ל ומייסד החברה: "הפתרון שלנו פשוט וחצוף, צמד ברונכוסקופים רובוטיים שכל אחד מהם מוחדר לדרך אוויר אחרת וכך נפתר עניין חוסר המקום. ברונכוסקופ ראשון, שמצויד במכשיר ביופסיה או טיפול, מושחל לדרך אוויר ראשונה, וברונכוסקופ שני, שמצויד במתמר אולטרסאונד, מושחל לדרך אוויר שנייה ומשמש צוות צילום לברונכוסקופ הראשון".

לדברי שפירא, "זה נשמע פשוט אבל האתגרים היו מהותיים. היינו צריכים להנדס מערכת רובוטית שונה לגמרי מאלו שיש היום. מערכת כזו, שיכולה לתמרן דרך המסלולים המורכבים של הריאות, לספק הדמיה חיה ובו בזמן להיות מספיק חזקה להכיל בתוכה כלים קשיחים והכל מבלי לפגוע ברקמה העדינה של הריאות, הצריכה שיתוף פעולה בינתחומי במיטבו ושיתופי פעולה עם הרופאים המובילים בעולם בתחום. הקהילה הרפואית מגיבה בהתלהבות כי ההדמיה בזמן אמת היא Game changer".

ניסויים שנערכו עד כה הצביעו על 95% אחוזי הצלחה, והרובוט צפוי להיכנס לשימוש בחדרי הניתוח בתחילת שנת 2025. התקווה היא שביצוע ביופסיה או מתן טיפול עם נראות מלאה יגביר את אחוזי ההצלחה בביופסיה ובטיפול ויפתח עידן חדש של טיפול בסרטן ריאות.