אימונותרפיה ללא הגבלת זמן והישרדות בחולי סרטן ריאות מתקדם

במחקר עוקבה גדול של חוקרים מ- Penn Medicine נמצא כי אין צורך להמשיך באימונותרפיה ללא הגבלת זמן כיוון שהיא אינה קשורה לשיפור ההישרדות אצל חולי סרטן ריאות מתקדם מסוג תאים לא קטנים.

המחקר פורסם  בכתב העת JAMA Oncology והוצג במפגש השנתי של האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) 2023 השבוע, על ידי חוקרים ממרכז אברמסון לסרטן של בית הספר לרפואה באוניברסיטת פן.

בעשור האחרון, מעכבי נקודת ביקורת חיסונית חוללו מהפכה בטיפול בחולים עם סרטן ריאות מתקדם, סייעו לחולים רבים לחיות חיים ארוכים יותר ושיפרו את סך ההישרדות של החולים במחלה. עם זאת, שאלה חשובה נותרה ללא מענה: כמה זמן צריך חולה עם סרטן ריאות מתקדם של תאים לא קטנים (NSCLC), המקבל אימונותרפיה כחלק מהטיפול הראשוני, להמשיך בטיפול?

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי חדש מראה כי סביר להפסיק את הטיפול האימונותרפי לאחר שנתיים כל עוד הסרטן לא התקדם. החוקרים לא מצאו הבדל מובהק סטטיסטית בהישרדות הכוללת בין מטופלים שהפסיקו את הטיפול לאחר שנתיים לבין אלה שהמשיכו בטיפול ללא הגבלת זמן.

החוקרים ניתחו נתונים מרשומה רפואית אלקטרונית לאומית מארה"ב, שכללה חולים עם NSCLC מתקדם שטופלו במסגרות בתי חולים ובקהילה. מתוך 1,091 חולים שקיבלו מעכב מחסום חיסוני כחלק מהטיפול הראשוני (טיפול יחיד או בשילוב עם כימותרפיה) והגידול לא המשיך לגדול, רק אחד מכל חמישה הפסיק את הטיפול האימונותרפי לאחר שנתיים ונחשב לקבוצה של "פרק זמן קבוע" במחקר. הרוב המכריע של החולים המשיך בטיפול מעבר לשנתיים והיו חלק מקבוצת "פרק זמן בלתי מוגדר".

הצוות ניתח את הנתונים ומצא הסתברויות הישרדות דומות בין שתי הקבוצות: 79% לפרק זמן קבוע ו-81% לפרק זמן בלתי מוגדר.

בעדכון החדשות של אוניברסיטת פן אמרה החוקרת הראשית ד"ר לובה סאן (Lova Sun MD) עוזרת פרופסור להמטולוגיה-אונקולוגיה בבית הספר לרפואה פרלמן באוניברסיטת פנסילבניה: "אנו מקווים שהנתונים הללו מבטיחים כי הפסקת הטיפול לאחר שנתיים היא אסטרטגיית טיפול תקפה שלא פוגעת בהישרדות הכוללת. בהיעדר נתונים פרוספקטיביים סופיים לגבי משך הטיפול, שאיסוף שלהם ייקח שנים, המטרה שלנו היתה להשתמש בנתונים תצפיתיים מהעולם האמיתי כדי לספק הנחיות לגבי שאלה קלינית חשובה זו".

משך הטיפול המתאים נותר שאלה פתוחה כיוון שניסויים קליניים עד כה השתמשו בטיפול באורכי זמן שונים, וכשהטיפולים אושרו והפכו זמינים, מטופלים רבים המשיכו בטיפול מעבר לשנה עד שנתיים. ככל שהמטופל ממשיך בטיפול זמן רב יותר, כך עלויות שירותי הבריאות הופכות גבוהות יותר, הן למטופל והן למערכת הבריאות וקיים סיכון מתמשך לתופעות לוואי הקשורות למערכת החיסון.