ציטוקינים של דלקת מסוג II הכוללים את IL-4,יIL-5 ו-IL-13 מהווים חלק חשוב בפתוגנזה של מצבי דלקת מסוג II, בהם גם אסתמה. דופילומאב, נוגדן חד-שבטי הומני, חוסם את הקומפוננטה המשותפת של הרצפטורים ל-IL-4 ו-IL-13, ובכך מעכב סיגנל. בניסוי קליני פאזה 2bי(NCT01854047) ובניסוי פאזה 3 VENTUREי(NCT02528214), נמצא כי טיפול עם דופילומאב הפחית את שיעור ההתלקחויות השנתי , שיפר את ערך ה-FEV1 וככלל היה נסבל במטופלים עם אסתמה בינונית-חמורה שאיננה בשליטה או במטופלים עם אסתמה חמורה התלויה בסטרואידים. מטרת ניתוח ההמשך שממצאיו תוארו בכתב העת The Journal of Allergy and Clinical Immunology: In Practice הייתה להעריך את היעילות של טיפול עם דופילומאב בהשוואה לאינבו במטופלים מניסוי קליני פאזה 2b וניסוי ה-VENTURE אשר רובדו בהתאם לסטטוס האלרגי.
עוד בעניין דומה
במחקר הוגדרה אסתמה אלרגית כרמת IgE כוללת בסרום של לפחות 30 יחב״ל למ״ל ולפחות IgE ספציפי לאלרגנים אוויריים בכמות של לפחות 0.35 אלף יחב״ל לליטר בתחילת המחקר. במסגרת המחקר העריכו החוקרים את שיעור ההתלקחויות החמורות השנתי, ערך FEV1 לפני מתן מרחיבי סמפונות, יחס FEV1/FVC, שליטה באסתמה (לפי שאלון ACQ-5), איכות חיים הקשורה לבריאות (לפי שאלון HRQoL ושאלון איכות החיים של אסתמה), סמני דלקת סוג II, רמות IgE ספציפי וירידה בשימוש בסטרואידים פומיים (רק בקרב משתתפי ה-VENTURE).
תוצאות המחקר הראו כי בקרב מטופלים עם אסתמה אלרגית, טיפול עם דופילומאב (במינון של 200 או 300 מ״ג בניסוי קליני פאזה 2b או במינון של 300 מ״ג בניסוי ה-VENTURE) אחת לשבועיים הביא להפחתה בשיעור ההתלקחויות השנתי (ירידה של 60% בניסוי פאזה 2b וירידה של 72% בניסוי ה-VENTURE;יp<0.001). כמו כן, נמצא כי במטופלים בניסוי קליני פאזה 2b, טיפול עם דופילומאב הביא לעלייה ב-FEV1 לפני מתן מרחיבי סמפונות (p<0.01) וביחס שבין FEV1 ל-FVCי(p<0.05). מעבר לכך, נמצא כי בשני הניסויים, טיפול עם דופילומאב הביא לשיפור מובהק בשליטה באסתמה ובאיכות החיים הקשורה לבריאות. ממצאים נוספים הדגימו ירידה במרבית הסמנים של דלקת סוג II. בנוסף, מצאו החוקרים כי בקרב מטופלי ניסוי ה-VENTURE, טיפול עם דופילומאב הביא לירידה בשימוש בסטרואידים פומיים. ממצאים דומים נצפו גם בקרב מטופלים ללא עדות לאסתמה אלרגית.
ממצאי המחקר מראים כי טיפול עם דופילומאב במטופלים עם אסתמה עם וללא עדות אלרגית הביא להפחתה מובהקת בשיעור ההתלקחויות החמורות השנתי וכן הביא לשיפור בתפקודי הריאות, בשליטה במחלה ובאיכות החיים הקשורה לבריאות.
מקור: