סנסיטיזציה לסטפילוקוקוס כמדד לדלקת סוג II בילדים עם אסתמה

סנסיטיזציה לרעלן האנטרי של סטפילוקוקוס אאורוס כבר זוהתה כגורם סיכון לאסתמה, אך הסיבות לכך עדיין אינן ברורות. לכן, מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת The Journal of Allergy and Clinical Immunology: In Practice הייתה לבחון מהי המשמעות של סנסיטיזציה לסטפילוקוקוס אאורוס בילדים עם אסתמה בינונית עד חמורה.

מחקר זה היה מחקר חתך תצפיתי אשר נערך בין השנים 2011-2015 ובו נכללו ילדים מהעוקבה הפרוספקטיבית Severe Asthma Molecular Phenotypeי(SAMP). בעוקבה נכללו ילדים בגילאי בית ספר אשר סובלים מאסתמה בינונית עד חמורה או ילדים בגן עם צפצופים חוזרים בדרגה בינונית עד חמורה. בקרב משתתפי המחקר העריכו החוקרים 4 רעלנים אנטריים של סטפילוקוקוס אאורוס (SEA, SEBֿ, SEC ו-TSST).

במחקר נכלל מידע אודות 377 ילדים אשר מתוכם 233 היו בגילאי גן ו-144 בגילאי בית ספר. בקרב אותן קבוצות, נמצא כי 26 (11.2%) ו-59 (41.0%) מהילדים, בהתאמה, התייצגו עם סנסיטיזציה לפחות לסוג אחד של רעלן אנטרי של סטפילוקוקוס אאורוס. כמו כן נמצא כי נטל הסנסיטיזציה היה גבוה יותר בקרב ילדים בוגרים יותר, הן מבחינת רמות IgE ספציפיות והן מבחינת מספר הסנסיטיזציות. מעבר לכך, בניתוח רב-משתני נמצא כי סנסיטיזציה לרעלן אנטרי של סטפילוקוקוס אאורוס הייתה קשורה לעלייה ברמות IgE כוללות בשתי האוכלוסיות (יחס סיכויים – 9.35, p=0.01 ויחס סיכויים – 8.06, p<0.01) ולאאוזינופיליה בשטיפה ברונכואלוואולרית הן בילדים בגיל גן ובגיל בית ספר (יחס סיכויים – 3.95, p=0.03 ויחס סיכויים – 4.11, p=0.03, בהתאמה). בנוסף, בניתוחי עצי סיווג ורגרסיה הודגם קשר בין סנסיטיזציה לרעלן האנטרי של סטפילוקוקוס אאורוס וגיל ורמות IgE כוללות בכל האוכלוסייה, וגם לרמות IgE כוללות, אאוזינופיליה בשטיפה ברונכואלוואולרית ואאוזינופיליה בדם בילדים בגילאי בית ספר.

ממחקר זה עולה כי קיים מתאם חיובי בין סנסיטיזציה לרעלן אנטרי של סטפילוקוקוס אאורוס ומדדים של דלקת סוג II (הכוללים דלקת אאוזינופילית ורמות מוגברות של IgE כולל) בילדים עם אסתמה בינונית עד חמורה.

מקור:  

Meichen Zhang, Yangyang Ge, Shilin Xu, Xiaocui Fang, Jie Meng, Lanlan Yu, Chenxuan Wang, Jian Liu, Tao Wen, Yanlian Yang, Chen Wang, Haiyan Xu, Nanomicelles co-loading CXCR4 antagonist and doxorubicin combat the refractory acute myeloid leukemia, Pharmacological Research, Volume 185, 2022, https://doi.org/10.1016/j.phrs.2022.106503.