• יו"ר: פרופ' יוחאי אדיר
  • מזכיר ונציג ישראל ב-ERS: ד"ר אמיר בר שי
  • גזברית: ד"ר דניאל בן דיין
  • חברת ועד, עורכת האתר: ד"ר מיכל שטיינברג
  • חבר ועד: ד"ר דרור רוזנגרטן
מחקרים

ביצוע סונר ריאות על ידי רופא משפחה למטופלים עם חשד לדלקת ריאות

במחקר זה החוקרים הציעו אלגוריתם פרקטי בו מטופלים עם קונסולידציות מעל 1 סנטימטר או ממצאים נורמליים בסונר ריאות יכולים לוותר על צילום חזה

דלקת ריאות, צילום ריאות (צילום: אילוסטרציה)

במחקר אשר ממצאיו התפרסמו בכתב העת Annals of Family Medicine, החוקרים בדקו האם סונר ריאות (US) אשר התבצע על ידי רופא המשפחה הינו יעיל וישים באבחנת דלקת ריאות נרכשת בקהילה (CAP) בהשוואה לרדיוגרפיה של החזה.

החוקרים בצעו מחקר תצפיתי פרוספקטיבי של US ריאות אשר התקיים ב-12 מרכזים לרפואה ראשונית. המחקר כלל 82 מטופלים מגיל חמש ומעלה עם תסמינים המצביעים על CAP והם נבדו על ידי US ריאות וצילום חזה באותו יום. החוקרים השוו בין ממצאים ב-US לממצאים בצילום חזה כסטנדרט, בהתחשב בכך שהאחרון מהווה את בדיקת ההדמיה השכיחה ביותר המתבצעת בחשד ל-CAP ברפואה ראשונית.

תוצאות המחקר הראו כי בהשוואה לצילום חזה, ממצאים חיוביים ב-US ריאות הדגימו רגישות של 87.8%, סגוליות של 58.5%, שיעור סבירות חיובי של 2.12 ושיעור סבירות שלילי של 0.21. על פי החוקרים לא נמצא הבדל בין בדיקות שבוצעו על ידי רופאים עם ניסיון שונה ב-US. החוקרים הציעו אלגוריתם פרקטי בו מטופלים עם קונסולידציות מעל 1 סנטימטר או ממצאים נורמליים ב US ריאות יכולים לוותר על צילום חזה, בעוד שמטופלים עם תבנית של קווי B ללא קונסולידציות יובילו לצורך בצילום חזה.

החוקרים סיכמו כי US במסגרת הרפואה הראשונית יכול להיות כלי שימושי לבדיקת חשד ל-CAP (מה שימנע צורך בצילום חזה ברוב המקרים) והוא ככל הנראה ישים בשימוש יום-יומי.

מקור:

Rodríguez-Contreras et. al (2022) DOI: https://doi.org/10.1370/afm.2796

נושאים קשורים:  מחקרים,  דלקת ריאות,  סונר,  רופא משפחה
תגובות