מגזין

פיתוח כחול-לבן: ניטור ביתי לחולים כרוניים

ראיון עם עדי ברנזון, מנכ"ל ומייסד Clairlabs המפתחת מכשיר המודד ללא מגע פרמטרים כדופק, סטורציה וקצב נשימות. "למרות הקשיים הגדולים שקיימים ביזמות בתחום ה-healthtech, יש לי סיפוק יומיומי מהעבודה"

המדדים החיוניים בשינה יציבים יותר מאשר בערות ובאופן אידיאלי הסנסור ימוקם בחדר השינה בבית המטופל. צילום: Clairlabs

יום העצמאות ה-74 של מדינת ישראל הוא הזדמנות חגיגית להצדיע לכלל התעשיות המקומיות הקשורות בעולם הרפואה, החוות בשנים האחרונות התפתחות טכנולוגית מואצת ומציגות פיתוחים "כחול-לבן", ביניהם כלים מתקדמים של "רפואה מרחוק" וציוד רפואי אישי. אולם, סיפורם ההיסטורי של ראשוני תעשיית הרפואה בארץ התחיל כבר לפני 120 שנה, כאשר ב-1901, בירושלים, תחת שלטון התורכים העותומנים, הוקם ראשון מפעלי התרופות בארץ, "אסיא".

את הדחיפה הגדולה ביותר לתחום נתנו רוקחים וכימאים יהודים מגרמניה ומצ'כיה שעלו לארץ בעלייה החמישית, בשנות ה-30 המאוחרות, והקימו חברות קטנות שייצרו בייצור מקומי תרופות, ביניהן "פיסן" שנעלמה מהאופק לאחר זמן מה, "טבע" שהקים ד"ר גינטר פרידלנדר ו"צרי", ששמה ניתן לה על ידי לא אחר מחיים נחמן ביאליק.

החברות הללו נהנו מ"זריקת דחף" דווקא בשנות מלחמת העולם השנייה, כאשר סיפקו את מוצריהן לצבא הבריטי בחזיתותיו במזרח התיכון. באופן אירוני, בעוד שבאירופה התנהלה מלחמה ותעשיות שונות הושבתו או נהרסו, דווקא בארץ ישראל המנדטורית היתה לכלל התעשיות תקופה של פריחה ושגשוג ("פרוספריטי").

הזינוק הגדול של התעשיה הקטנה התרחש עם הקמת המדינה ב-1948. החברות החלו להיסחר בבורסה המקומית הצעירה והחלו מיזוגים ואיחודים: ב-1964 התמזגו "אסיא" עם "צרי", וב-1968 שתיהן רכשו את "טבע". בזכות המנכ"ל האגדי אלי הורוביץ שאיחד את פעילותן של כל החברות תחת המותג "טבע תעשיות פרמצבטיות", הלכה החברה והתרחבה. בתחילת שנות ה-80 קיבלה "טבע" לראשונה אישור FDA לייצר ולשווק לארה"ב תרופות גנריות. "טבע" גדלה עוד יותר כאשר רכשה שתי חברות תרופות מקומיות נוספות, "איקפארם" ו"אביק".

חברות ישראליות בולטות אחרות, שהחלו כחברות משפחתיות קטנות, היו "תרו" שהוקמה ב-1950 בחיפה, "ד"ר פישר" (1965), "דקסל" (1968) ו"אוניפארם" (1975).

באקלים היזמי של ישראל היום, תחום הביו-טק והמדיקל הוא אחד הבולטים, לצד השקעות ופיתוחים מגוונים בטכנולוגיות דיגיטליות המשמשות ברפואה יותר ויותר. הללו ממלאות צורך גובר בקבלת שירותים של אבחון מחלות, הפרעות, זיהוי מצבים רפואיים, פתרון וטיפול להיבטים רפואיים, ניתוח מידע ואחסונו בתחום הרפואי וגם טכנולוגיות ניבוי בתחום הרפואה.

בתוך כך, מחלות כרוניות, בעיקר באוכלוסיה הבוגרת, מהוות כיום את הנטל העיקרי על מערכות רפואה. עיקר הנטל נובע מתדירות אשפוזים גבוהה. בנוסף, המעקב המקובל כיום אחרי המחלות הכרוניות והטיפול בהן במסגרת ביקורים תדירים במרפאות, הוא מורכב ומוביל להוצאות גבוהות מאוד של מערכות בריאות.

"אנו סבורים כי ניטור יעיל של החולים בביתם באמצעות מדידה של מדדים חיוניים ובכלל זה קצב נשימות, דופק, סטורציה, אפנאות, אריתמיות ושינויים בלחץ דם, יוביל להפחתת העומס על מערכות בריאות, הפחתת אקססרבציות של מחלות כרוניות ושיפור חייהם של המטופלים", אומר עדי ברנזון, מנכ"ל ומייסד שותף בחברת Clairlabs, המפתחת חיישן שמטרתו לנטר חולים בביתם, בדגש על חולים במחלות כרוניות.

על איזו טכנולוגיה מבוסס המוצר?

"המוצר שלנו מודד מדדים חיוניים באמצעות שילוב של טכנולוגיית אינפרא אדום ובינה מלאכותית. בדומה למכשיר מדידת סטורציה רגיל, המכשיר משדר גלי אור לעורו של המטופל ומבצע מדידה של ההחזרים".

עם זאת, מסביר ברנזון, "ישנם הבדלים מהותיים בין מד סטורציה קובנציונלי למכשיר  שלנו. בניגוד למד סטורציה סטנדרטי, המכשיר שלנו אינו דורש שום מגע עם המטופל ובאופן אידיאלי ימוקם במרחק של כמטר-שניים ממנו כך שהוא מבצע את המדידה באופן נטול מגע לחלוטין".

טכנולוגיה זו מכונה rPPG (Remote photoplethysmography) ולדברי ברנזון, חברתClair Labs  הינה חלוצה בעולם בתחום הזה.

עדי ברנזון, מנכ"ל ומייסד חברת Clairlabs

"החזון שלנו הוא לאפשר לצוותים רפואיים ולמערכות בריאות לטייב את המעקב אחרי חולים כרוניים ולשמר משטר ניטור יומיומי במשך שנים, תוך שמירה על שביעות רצון גבוהה של המטופל ודיוק מירבי בניטור"

"בעזרת הסתכלות עם שני אורכי גל על עורקים שטחיים באזור הפנים אנו מוציאים את סיגנל ה-photoplethysmography ומודדים קצב לב, קצב נשימות (respiratory rate) beat to beat variability וסטורציה. יתרה מכך, המוצר עושה זאת בתדר near-infrared, תחום תדרים שעין האדם אינה רואה ועל כן אינו מאיר באור אדום על המטופל. המוצר בנוי מרכיבי חומרה הקיימים כיום בשוק, דבר אשר יאפשר את ייצורו בקנה מידה נרחב בקרוב".

מה ייחודי במוצר שלכם?

"קיימים מספר מאפיינים ייחודיים: ראשית, באופן שבו הוא רוכש את המדדים החיוניים. הדבר נעשה באופן נטול מגע ואינו מצריך מעורבות אקטיבית של החולה. החולה יכול להמשיך בשגרת חייו באופן רגיל ללא צורך בשימוש יומיומי במכשירי מדידה. בעזרת המערכת שלנו המדידה נעשית באופן פסיבי ועוברת באופן אוטומטי לצוות/ רופא מטפל. אם המטופל מעוניין הוא כמובן יכול לראות את מדדיו אך אין דרישה כזאת מהמטופלים. המידע בכל מצב זורם לרופא המטפל שאחראי על המעקב.

"אופן המעקב הזה מאפשר לחולים איזון נכון בין היכולת להמשיך בחיים ביומיום מבלי להיות מודע כל הזמן למחלה הכרונית, לבין היכולת להיות מעורב באופן פעיל יותר בניהול המחלה".

זרימת מידע קבועה ומדויקת

"החזון שלנו", אומר ברנזון, "הוא לאפשר לצוותים רפואיים ולמערכות בריאות לטייב את המעקב אחרי חולים כרוניים ולשמר משטר ניטור יומיומי במשך שנים, תוך שמירה על שביעות רצון גבוהה של המטופל ודיוק מירבי בניטור. נכון להיום הדבר מאתגר מאוד וכמעט בלתי אפשרי.

"הניטור הפאסיבי שאנחנו מציעים מבטיח זרימת מידע רציפה ללא תלות בהשתתפות החולה. זרימת מידע יומיומית, מהימנה ועקבית, המורכבת ממאות דגימות, מאפשרת זיהוי נכון של מצבו הבסיסי של המטופל ואיתור סטיות מהנורמה. אנו סבורים כי איתור סטיות אלו יהיה קריטי בזיהוי המוקדם של אקססרבציות של מחלות כרוניות כדוגמת COPD, אי ספיקת לב, פרפור עליות ועוד".

באופן אידיאלי, הסנסור ימוקם בחדר השינה בבית המטופל. מאחר שכל אדם צריך לישון, הדבר מאפשר ניטור של המדדים החיוניים באופן ממושך ובכל לילה. בנוסף, המדדים החיוניים בשינה יציבים יותר מאשר בערות ויציבות זו קריטית לזיהוי מדדי הבסיס של המטופל וסטיות מבסיס זה.

החולה יכול להמשיך בשגרת חייו באופן רגיל ללא צורך בשימוש יומיומי במכשירי מדידה. צילום: Clairlabs

בנוסף, הסנסור משלב טכנולוגיית "למידה עמוקה" ובינה מלאכותית הן בשלב איסוף האותות מהמטופל על מנת לקבל את הסיגנל המיטבי מהעור שלו, והן בשילוב אותות אלה במודל אשר בסופו של דבר יגלה אקססרבציות בשלב מוקדם.

COPD תחילה

המחלה הראשונה שבה מתמקד הפיתוח היא מחלת ריאות חסימתית כרונית, COPD, המהווה את סיבת המוות הרביעית בשכיחותה בארה"ב והסיבה השנייה בשכיחותה לאשפוזים ולאשפוזים חוזרים. בשנת 2006 היו בארה"ב 1.2 מיליון אשפוזים בשל אקססרבציות של COPD כאשר עלות כל אשפוז נעה סביב 16,000-10,000 דולר. ההוצאות על COPD בארה"ב לבדה צפויות לעלות על 800 מיליארד דולר עד שנת 2040 ורוב העלויות נובעות מעלויות סביב אקססרבציות. בנוסף, אקססרבציות של COPD מדרדרות את מצבו של החולה, מקרבות את האשפוז הבא ומגבירות סיכון לתמותה.

"אנו סבורים שמניעה והפחתה של אקססרבציות COPD תהיה בעלת השפעה אדירה על חייהם של החולים ועל העלויות המושתות על מערכות בריאות", אומר ברנזון.

"אם לא יתרחש שינוי פרדיגמה, או שנוציא יותר ויותר על בריאות ופחות על דברים חשובים אחרים כדוגמת חינוך, או שהטיפול הרפואי שנקבל יהיה פחות טוב. הרגשתי שאני רוצה לקחת חלק בשינוי הפרדיגמה"

לדבריו, בשונה ממחלות כרוניות רבות שבהן לא ברורה הגישה הנכונה למניעה של אקססרבציות, ב-COPD ישנן ראיות ממחקרים קליניים המראות כי שינויים בסטורציה, דופק וקצב נשימות יכולים לזהות אקססרבצית כשבעה-שמונה ימים לפני שמטופל יזדקק לאשפוז - "זה נותן מספיק זמן לצוות הרפואי להעריך את מצבו של החולה ולתת טיפול במידת הצורך".

ברנזון מספר כי "משיחותנו עם Key Opinion leaders בינלאומיים בתחום רפואת הריאות בכלל ו-COPD בפרט, רבים מהם מתרשמים שבאמצעות שילוב של ניטור מדדים חיוניים עם דיווח סובייקטיבי של החולה על תחושות של קוצר נשימה, שיעול ועוד, ניתן לזהות באופן יעיל אקססרבציות COPD".

אחד מיועצי החברה הוא ד"ר ברטולומה ר' צ'לי (Bartolome R. Celli), לשעבר מנהל מכון הריאות בבית החולים בריגהם, בוסטון וממנסחי יוזמת ה-GOLD (Global initiative for chronic obstructive lung disease), המלווה את תהליך הפיתוח של הסנסור באופן צמוד.

אילו ניסויים קליניים בוצעו כבר ומה מתוכנן לעתיד?

"עד כה עשינו ניסויי ולידציה מוצלחים בנסיינים בריאים על מנת לוודא מדידת דופק נכונה. כעת מתקיימים ניסוי ולידציה נוספים למדידת סטורציה וקצב נשימות במעבדת היפוקסיה ייעודית בקולורדו, ארה"ב. בסיום הולידציה נתחיל ניסוי קליני במטופלי COPD בבתי חולים בישראל ובארה"ב אשר צפוי להסתיים לקראת סוף שנת 2022. בנוסף, עד סוף השנה אנחנו צפויים לקבל אישור FDA למוצר שלנו ולהתחיל ניסוי קליני ארוך טווח בבתים של מטופלים עם "COPD.

מה גרם לך לעשות הסבה מהייטק ל-Healthtech ולהיות לראשונה מייסד של חברה?

"התחלתי את דרכי המקצועית בתחום מוצרי הצריכה ועבדתי במספר סטרטאפים, אחד מהם, המשולב בטכנולוגיית זיהוי הפנים של ה-iPhone, גם נמכר לחברת Apple. למרות הסיפוק בעבודה חיפשתי תחום אשר יותיר השפעה משמעותית יותר על חייהם של אנשים ובשנת 2018, כשנתיים לפני משבר הקורונה נחשפתי, יחד עם שותפי, ד"ר רן מרגולין, לנושא הניהול של מחלות כרוניות.

"גילינו שעם הזמן, לאור הזדקנות האוכלוסיה, מדינות מפותחות מוציאות יותר ויותר משאבים על מחלות כרוניות. בעתיד, אם לא יתרחש שינוי פרדיגמה, או שנוציא יותר ויותר על בריאות ופחות על דברים חשובים אחרים כדוגמת חינוך, או שהטיפול הרפואי שנקבל יהיה פחות טוב. הרגשתי שאני רוצה לקחת חלק בשינוי הפרדיגמה. עד כה, למרות הקשיים הגדולים שקיימים בלהיות יזם בכלל ויזם בתחום ה-healthtech בפרט, אני מקבל סיפוק יומיומי מהעבודה שלי".

נושאים קשורים:  עדי ברנזון,  סטארט אפ,  חברות הזנק,  פיתוח רפואי,  מחלות כרוניות,  מגזין,  סטארט-אפ ישראלי,  חדשות,  Clairlabs,  COPD,  ניטור ביתי
תגובות