מחקרים

האם לריכוז ה-THC בתכשיר הקנאביס יש השפעה על תפקודי הנהיגה?

נמצא כי הפגיעה התפקודית בנהיגה איננה תלויה בריכוז ה-THC בתכשיר, מתמשכת כארבע וחצי שעות ואיננה חולפת לפני שתחושת הבטחון בנהיגה מתעצמת אצל המעשן

06.03.2022, 17:42

מכיוון ששימוש חוקי בקנאביס נהיה נפוץ הן לצרכי פנאי והן לצרכים רפואיים, ישנה חשיבות ודחיפות בהבנת המאפיינים המקושרים לפגיעה ביכולת הנהיגה בקרב המשתמשים בקנאביס.

מטרת המחקר הייתה לקבוע, בקרב עוקבה גדולה של משתמשים קבועים בקנאביס, את גודל ומשך הפגיעה ביכולת הנהיגה שנגרמת עקב עישון קנאביס עם תכולה משתנה של דלתא-9-טטרההידרוקנאבינול (Δ9Tetrahydrocannabinol-THC), את ההשפעה של רקע השימוש בקנאביס, והתאימות בין הפגיעה ביכולת הנהיגה כפי שנתפסת בעיני הנבדק לבין הפגיעה בפועל.

המחקר בוצע בשיטת מקרה-בקרת אינבו, מקבילה עם סמיות כפולה שהתבצעה בין התאריכים פברואר 2017 ועד יוני 2019 במרכז המחקר לקנאביס רפואי (Center for Medical Cannabis Research) שבאוניברסיטת קליפורניה שבעיר סן-דייגו. למחקר גוייסו נבדקים המשתמשים בקנאביס בקביעות.

התוצא העיקרי שנבדק היה ציון נהיגה מתוכלל (Composite Driving Score - CDS) שמורכב ממשתנים עיקריים שנמדדו בסימולציית נהיגה לפני ובמספר נקודות זמן אחרי עישון הקנאביס. מדדים נוספים כללו תפיסה עצמית של הפגיעה ביכולת הנהיגה ורקע השימוש בקנאביס.

מתוך 191 נבדקים עם רקע של שימוש בקנאביס שהשתתפו במחקר, 118 (61.8%) היו גברים עם גיל ממוצע של 29.9±8.3 שנים, עם ממוצע של 16.7±9.8 ימי שימוש בקנאביס בחודש האחרון. הנבדקים הוקצו אקראית לקבוצות המחקר השונות; קבוצת אינבו (n=63, 33%), קבוצה שעישנה קנאביס עם תכולת THC של 5.9% (n=66, 34.6%) וקבוצה שעישנה קנאביס עם תכולת THC של 13.4% (n=62, 32.5%). על פי תוצאות המחקר נצפתה ירידה משמעותית בציוני CDS בקבוצות השימוש בקנאביס בהשוואה לקבוצת האינבו כעבור 30 דקות (Cohen d=0.59, רווח בר-סמך של 95%, 0.28-0.9; p<0.001) וכעבור שעה וחצי (Cohen d=0.55, רווח בר-סמך של 95%, 0.24-0.86; p<0.001) מעישון הקנאביס. כמו כן נצפתה ירידה גבולית בציוני CDS לאחר שלוש שעות וחצי (Cohen d=0.29, רווח בר-סמך של 95%, -0.02 עד 0.6; p=0.07). לאחר ארבע וחצי שעות מעישון הקנאביס כבר לא נצפו הבדלים בין קבוצות המחקר (Cohen d= -0.03, רווח בר-סמך של 95%, 0.33- עד 0.28; p=0.87). לא נצפו הבדלים בתוצאות ה-CDS בין הקבוצות בהתאם לתכולת ה-THC בקנאביס (יחס נראות של χ24 = 3.83, p = 0.43), או עצימות השימוש (מחושב לפי כמות כפול תדירות) בשש החודשים שלפני המחקר (יחס נראות של χ24 = 1.41, p=0.49). זאת על אף שריכוזי ה-THC בדם לאחר עישון היו גבוהים יותר בקרב הנבדקים עם עצימות שימוש גבוה יותר. למרות שהנבדקים היססו לנהוג מיד אחרי עישון הקנאביס, כעבור שעה וחצי כמות רבה יותר של נבדקים הסכימו לנהוג (n=81, 68.6%), על אף שביצועי הנהיגה טרם השתפרו.

מסקנת החוקרים הייתה כי עישון קנאביס פוגע ביכולות הנהיגה. עם זאת, לא ניתן לנבא את מידת הפגיעה ביכולת הנהיגה על בסיס מינון ה-THC בסיגריה, סבילות התנהגותית או ריכוז THC בדם. ייתכן והעליה במוכנות הנבדקים לנהוג כעבור שעה וחצי מעישון הקנאביס מרמזת על תחושת שווא של בטיחות הנהיגה. החוקרים רשמו פגיעה ביכולת הנהיגה למשך מספר שעות לאחר עישון הקנאביס, אשר חולפת לרוב כעבור ארבע וחצי שעות. יש לבצע מחקרים נוספים על מנת לבחון את ההשפעה של ההבדלים הביולוגיים בין בני אדם, רקע השימוש בקנאביס ושיטות שימוש על תפקודי הנהיגה.

מקור:

Marcotte TD, et al. (2022) “Driving Performance and Cannabis Users’ Perception of Safety: A Randomized Clinical Trial.” JAMA Psychiatry. Published online January 26, 2022. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.4037

נושאים קשורים:  מחקרים,  קנאביס,  נהיגה,  THC
תגובות