לפני שנה בדיוק, בדצמבר 2020, העריכו בכירי ארגון הבריאות העולמי כי "המגיפה הבאה עלולה להיות חמורה בהרבה מזו הנוכחית" וכן ש"מגיפת הקורונה היא אמנם חמורה מאוד, אך איננה בהכרח הגדולה ביותר שתכה בעולם בעתיד". להערכתם, נגיף הקורונה עשוי להיות אנדמי ולפיכך יהיה על העולם ללמוד לחיות עימו. הערכות אלו ניתנו בתדרוך לתקשורת הבינלאומית שנועד לסכם את "שנת הקורונה הראשונה", שאותו קיים כאמור ארגון הבריאות העולמי אשתקד.
כמעט שנתיים אחרי תחילת מגיפת הקורונה נראה עתה שמתחילים לראות את סופה. מומחים סבורים שהקורונה תפסיק להיות מגיפה עולמית בשנת 2022, בעיקר בזכות העלייה בשיעורי החיסונים העולמיים ופיתוח של תרופות נגד נגיפים, שעשויות להיות נפוצות יותר בשנה הקרובה.
מומחים שונים, שהתראיינו לאתר החדשות CNBC, נתנו את תחזיותיהם וכמה מהם סבורים כי עד סוף השנה הבאה, מגיפת הקורונה עשויה להסתיים. עם זאת, הקורונה לא תיעלם לחלוטין. על זאת מסכימים מומחים רפואיים, ביניהם היועץ הרפואי הראשי של הבית הלבן, ד"ר אנתוני פאוצ'י. המחשבה על התמודדות עם קורונה לנצח יכולה להישמע מרתיעה, אבל החיים עם נגיף אנדמי שונים מאוד מהחיים במגיפה בשנתיים האחרונות בעולם, והמעבר לא יקרה בין לילה.
בפוסט שהעלה מייסד חברת מיקרוסופט ביל גייטס לאחרונה הוא הציג תרחיש שנראה סביר: "בשלב מסוים בשנה הבאה, מחלת הקורונה תהפוך למחלה אנדמית ברוב המקומות. אם הקורונה תהפוך למחלה אנדמית - מחלה בדרגת חומרה נמוכה יחסית שמסתובבת ללא הרף בחלקים מסוימים בעולם - שלב המגיפה עשוי להסתיים בשנת 2022", הוא כתב.
הנגיף צפוי להפוך לאנדמי, כפי שקרה במקרים של מחלת השפעת במהלך המאה האחרונה, ממגיפת השפעת הספרדית של 1918 ועד למגיפת שפעת החזירים ב-2009. בנוסף, נגיף קורונה כנראה יישאר מסוכן כאשר המגיפה תסתיים, בדומה לשפעת, שהרגה לא פחות מ-62,000 אנשים בארה"ב בין אוקטובר 2019 לאפריל 2020, על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC).
התחסנות נרחבת
כיצד, אם כן, תסתיים המגיפה כבר בשנה הקרובה? מומחים מסבירים כי התחסנות נרחבת תביא לעצירתה. הצעד הראשון הוא מתן חיסון נגד קורונה למספיק אנשים כדי להוריד את דרגת המגיפה של המחלה. על פי נתוני מרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), נכון לתחילת דצמבר, רק 64% מהאנשים בארה"ב מגיל חמש ומעלה מחוסנים באופן מלא.
התחסנות של אנשים נוספים תעזור להפחית את כמות המקרים הקשים, האשפוזים והמוות, מה שיסמן את תחילת המעבר של המגיפה למחלה אנדמית, כמו שפעת. השפעת מסתובבת כל הזמן ברקע והיא עולה ויורדת באופן עונתי מדי שנה. אנשים מתחסנים באופן קבוע נגדה וזה עוזר להם לבנות מספר שכבות של חסינות לאורך שנים רבות. גם שכבות החסינות נגד קורונה כנראה יסייעו להפוך מקרי מחלה אנדמיים לפחות חמורים ולהוריד את מספר האשפוזים ומקרי המוות.
בנוסף, ילדים מגיל 5 ומעלה כבר יכולים להתחסן, וכעת עובדים על חיסון לילדים צעירים יותר, בעיקר על קביעת המינון המתאים לקבוצות הגיל, שכן מינון גבוה מדי עלול להוביל לתופעות לוואי לא רצויות, בעוד שמינון נמוך מדי לא יגן ביעילות על הילדים. "פייזר" צופה שתקבל אישור פדרלי לחיסונים אלה בתחילת 2022, וגם "מודרנה" נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים של פיתוח חיסון לילדים צעירים.
האומיקרון ומהלך המגיפה
לאחר הופעת וריאנט אומיקרון, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גריבריסוס, אמר שלמספרן הגדול של המוטציות באומיקרון וליכולתו להתפשט במהירות "עלולה להיות השפעה גדולה על מהלך המגיפה". למרות שאין עדיין מידע רב על אומיקרון, ברור כעת שהוא מידבק יותר מגרסאות קודמות של הנגיף, אך גורם למחלה פחות קשה, וחיסוני בוסטר פועלים נגדו.
טימותי ברואר, פרופסור לאפידמיולוגיה מאוניברסיטת UCLA, טוען שההופעה של וריאנטים חדשים אינה מפתיעה במיוחד ואינה אמורה להשפיע על היכולת להעביר את הקורונה למצב של מגיפה אנדמית .עם זאת הוא מציין כי וריאנט שמצליח להימלט מחסינות הנגרמת על ידי חיסון וגורמת לזיהום חמור עלול להיות בעייתי יותר, ויש סיכוי שוריאנט כזה יופיע בהמשך.
למזער נזקים ולהמשיך בחיינו
פרופ' ברואר סבור שהחיים לצד הקורונה ידרשו שינוי בחשיבה. כלומר, "להפסיק לחשוב שיש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לגרום לנגיף להיעלם לחלוטין. במקום זאת, הוא אומר, "עלינו למזער את ההשלכות הבריאותיות והכלכליות ככל האפשר, ולהמשיך בחיינו".
ביל גייטס בפוסט שלו מסכים עם ברואר. לטענתו, יש לקוות שהסיכון של נגיף קורונה יהפוך לכל כך נמוך ש"לא נצטרך לקחת אותו בחשבון בקבלת ההחלטות שלנו", הוא כותב. "זה לא יהיה השיקול העיקרי שלך כשתחליט לעבוד מהמשרד או לתת לילדים שלך ללכת למשחק הכדורגל או לצפות בסרט בקולנוע". גייטס טוען שהתפרצויות עדיין יתרחשו בקהילות מקומיות, אבל הופעתן של תרופות חדשות נגד נגיפי קורונה, כמו "פקסלוביד" של "פייזר" ו"מולנופירביר" של חברת מרק שאושרו לאחרונה על ידי ה-FDA, עשויות לסייע בטיפול באנשים ולמנוע מהמחלה להתפשט שוב באופן מסיבי.
הנגיף גם צפוי להפוך לעונתי, כזה שישפיע יותר בחודשים הקרים של השנה. שון טרולוב, אפידמיולוג מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, סבור שאנשים יעטו מסיכות בתחבורה ציבורית ובתוך משרדים בעונת הקורונה והשפעת, וינקטו באסטרטגיות מניעה מוכרות אחרות כמו שטיפת ידיים תכופה ושמירת מרחק במקומות. בנוסף, כשמישהו לא ירגיש טוב, יהיה עליו להישאר בבית כדי למנוע מאנשים אחרים להידבק. "אנחנו לא צריכים להמציא התערבויות חדשות כדי למנוע קורונה", מוסיף ברואר. "אנחנו צריכים להמשיך לעשות את הדברים שאנחנו יודעים שעובדים."
חיסוני בוסטר עיתיים
זריקות בוסטר נגד גירסאות חדשות של נגיף הקורונה עשויות להפוך גם הן לדבר שבשגרה, כיוון שנגיפים עוברים לעתים קרובות מוטציות לזנים חדשים. אך גם זה לא חדש, שכן החיסון נגד שפעת שניתן כל שנה מיועד לזנים הדומיננטיים של אותה עונה. באופן דומה, הבוסטר לקורונה של כל שנה יתוכנן כך שיילחם בגירסה הדומיננטית של נגיף קורונה באותו זמן.
עם זאת, לשכנע אנשים להמשיך להתחסן עלול להיות דבר מאתגר, שכן כבר עכשיו קשה לשכנע אנשים לקבל חיסונים שנתיים לשפעת. לפי ה-CDC, במהלך עונת השפעת האחרונה שלפני מגיפת הקורונה, רק 48% מהמבוגרים האמריקאים קיבלו חיסון נגד שפעת.
בהקשר זה כדאי לציין את דבריו בתחילת השנה (מארס 2021) של ד"ר מייק ראיין, ראש תכניות החירום בארגון הבריאות העולמי, שהעריך אז כי "ההשלכות של הפנדמיה והשפעותיה על החיים יהדהדו עוד כמה עשורים. רק אם לחיסונים תהיה השפעה לא רק על התמותה והאשפוזים, אלא גם תהיה להם השפעה מובהקת על דינמיקת הסיכון בהדבקה והעברת הנגיף – ניתן יהיה לומר שאנחנו שולטים במגיפה וגם להאיץ מהלכים לקראת השגת השליטה בה". הנגיף, לדבריו, לא ייכחד בעתיד הנראה לעין, יישאר בגדר איום מסוים, אבל ברמה נמוכה יותר מכפי שבאה לידי ביטוי בהתפרצות המהירה שלו השנה וכל זאת נוכח תכנית חיסון גלובלית ואפקטיבית. קיומו של חיסון, גם יעיל ביותר, איננו מבטיח חיסול או מיגור מחלה מידבקת. זה עדיין רף גבוה מאוד לעבור", ציין.
עוד אמר ד"ר ראיין כי "אנחנו לומדים עכשיו להשתפר במדע, בלוגיסטיקה, בהכשרה ובפיקוח וכן איך לתקשר טוב יותר. אבל כוכב הלכת שלנו שברירי. אנחנו חיים בחברה גלובלית מורכבת מאוד. האיומים עליה יימשכו. אם יש לקח אחד שצריך לקחת מהמגיפה שהשתוללה השנה, עם כל הטרגדיה והאובדן, הוא שעל כל המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי לפעול ביחד".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
