זה מכבר ידוע על הקיום במקביל של פגיעה נוירולוגית וכשל נשימתי, השכיחים ביחידה לטיפול נמרץ. מטרת החוקרים הייתה לספק סקירה עדכנית של הבטיחות והיעילות של אסטרטגיות שונות להנשמה מכאנית, יחד עם גישות נוספות להנשמה, בחולים עם פגיעה מוחית חריפה.
עוד בעניין דומה
החוקרים מדווחים כי העדויות שאספו מצביעות על כך שניתן ליישם בבטחה את שיטת ה-LPVי(lung-protective ventilation) במגוון חולים עם אי ספיקה נשימתית ופגיעה מוחית במקביל, כתוצאה מאטיולוגיות שונות. עם זאת, הם סבורים כי יש לבסס את היעילות הקלינית של שיטת ה-LPV בתנאים אלו. הם מצאו כי בחולים הסובלים מ-ARDSי(acute respiratory distress syndrome) ומפגיעה מוחית במקביל, ניתן לשקול נקיטה של צעדים נוספים (עירויים של משתקי שרירים, השכבה של המטופל על הבטן, שימוש בטכניקת חמצון חוץ-גופי באמצעות ממברנה), אם כי מידת ההשפעה הנוירופיזיולוגית והבטיחות של שיטות אלו מצריכות בדיקה נוספת.
לבסוף, החוקרים דיווחו כי ניטור הלחץ התוך גולגולתי ושיטות אחרות המנטרות את מערכת העצבים, עשויות להבטיח ניהול אופטימלי של ההנשמה המכאנית והאמצעים הנלווים, באוכלוסייה זו.
החוקרים סבורים כי ישנו צורך במחקר נוסף על מנת לקבוע את הבטיחות, השימושיות והיעילות של שיטת LPV וגישות נוספות, בניהול חולים עם פגיעה מוחית וכשל נשימתי במקביל.
מקור:


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
