• יו"ר: פרופ' יוחאי אדיר
  • מזכיר ונציג ישראל ב-ERS: ד"ר אמיר בר שי
  • גזברית: ד"ר דניאל בן דיין
  • חברת ועד, עורכת האתר: ד"ר מיכל שטיינברג
  • חבר ועד: ד"ר דרור רוזנגרטן
מלכודות נויטרופילים חוץ תאיות

מלכודות חוץ-תאיות נויטרופיליות, חומרת מחלה ותגובה לאנטיביוטיקה בקרב מטופלי רחבת הסימפונות

במחקר זה נמצא כי למלכודות חוץ-תאיות נויטרופיליות תפקיד מרכזי בזיהוי חומרת המחלה והתגובה לטיפול, בקרב הסובלים מרחבת הסימפונות

דלקת נויטרופילית מהווה מרכיב עיקרי במחלת רחבת הסימפונות (ברונכיאקטזיס). נכון להיום לא קיימות גישות מבוססות וייעודיות לטיפול בדלקת נויטרופילית, שכן המנגנון בבסיס התופעה אשר מוביל למחלה חמורה איננו מובן דיו. יצירת מלכודות חוץ-תאיות נויטרופיליות (NETs) הינה שיטת הגנה השייכת למערכת החיסון של המארח, המעורבת במספר מחלות דלקתיות ידועות.

במחקר תצפיתי שתוצאותיו פורסמו בכתב העת The LANCET- Respiratory Medicine, חוקרים בחנו את תפקידן של NETs בקביעת חומרת המחלה והתגובה לטיפול, בקרב מטופלי רחבת הסימפונות. במסגרת סדרת ניסויים בינלאומיים ובבריטניה, החוקרים השתמשו בפרוטוקול כרומטוגרפיה נוזלית בשילוב עם ספקטרומטר מסה (LC-MS) בכדי לזהות סמנים ביולוגיים פרוטאומיים הקשורים בחומרת המחלה, כפי שהוגדרה באמצעות ה-bronchiectasis severity index על ידי 40 מטופלים עם רחבת הסימפונות בבריטניה. שנית, החוקרים אימתו את הסמנים בעזרת שתי קבוצות מטופלים עם רחבת הסימפונות; האחת אשר מנתה 175 מטופלים ממחקר TAYBRIDGE בבריטניה, והשנייה אשר מנתה 275 מטופלים ממחקר BRIDGE ממרכזי טיפול באיטליה, צרפת ובריטניה. נעשה שימוש בבוחן חיסוני (immunoassay) למדידת ה-NETs. כשלב שלישי, החוקרים בדקו האם חיידקים פתוגניים משפיעים על ריכוזי ה-NETs במטופלים עם רחבת הסימפונות. בניסוי נפרד, החוקרים איתרו מטופלים עם החמרות חריפות של רחבת הסימפונות (n=20) אשר טופלו למשך 14 יום עם אנטיביוטיקה דרך הוריד, וניסו לזהות חלבונים הקשורים בתגובה לטיפול שניתן. התוצאות מניסוי זה אומתו על ידי קבוצת ניסוי נוספת בלתי תלויה, של מטופלים שאושפזו באותו בית החולים (n=20). לבסוף, על מנת להעריך את פוטנציאל השימוש במאקרולידים להורדת NETs במטופלים עם רחבת הסימפונות, החוקרים בחנו שני מחקרים ארוכי טווח שבדקו טיפול ממושך עם מאקרולידים; האחד בקרב מטופלי רחבת הסימפונות (n=52) מבריטניה, במהלכו קיבלו המטופלים 250 מ"ג אזיתרומיצין, 3 פעמים בשבוע למשך שנה, והשני בקרב חולי אסתמה (n=47) אשר קיבלו טיפול עם 500 מ"ג אזיתרומיצין, 3 פעמים בשבוע למשך שנה, כחלק מניסוי AMAZES האוסטרלי.

החוקרים מצאו כי חלבונים הקשורים ב-NETs, כפי שזוהה על ידי פרוטאומיקה של כיח, היו השכיחים ביותר ונקשרו בצורה החזקה ביותר עם חומרת המחלה. ממצא זה תוקף בשני ניסויים תצפיתיים, בהם NETs שנמצאו בכיח נמצאו בקשר עם- bronchiectasis severity index, איכות חיים, סיכון עתידי לאשפוז בבית-חולים ותמותה. בתת-קבוצה של 20 מטופלים עם החמרות חריפות של המחלה, התגובה הקלינית לקבלת אנטיביוטיקה דרך הוריד נמצאה בקשר עם הורדה של NETs בכיח בצורה מוצלחת. למטופלים אשר סבלו מזיהום עם פסאודומונס ארגינוזה היתה תגובה פרוטאומית וקלינית מופחתת לטיפול אנטיביוטי דרך הוריד, בהשוואה למטופלים ללא זיהום עם פסאודומונס, אך הם כן הגיבו לטיפול עם מאקרולידים. טיפול עם מינון נמוך של אזיתרומיצין נמצא בקשר עם הפחתה מובהקת ב-NETs בכיח למשך 12 חודשים, הן בקרב מטופלי רחבת הסימפונות והן בקרב מטופלי אסתמה.

החוקרים סיכמו כי NETs מהוות סמן מרכזי לזיהוי חומרת המחלה והתגובה לטיפול ברחבת הסימפונות. הנתונים אשר עלו מהמחקר, תומכים ברעיון של מיקוד המאמצים הטיפוליים הקיימים והחדשים בתקיפת הדלקת הנויטרופילית.

מקור: 

Keir HR, Shoemark A, Dicker AJ, et al. Lancet Respir Med. 2021. DOI:https://doi.org/10.1016/S2213-2600(20)30504-X

נושאים קשורים:  מלכודות נויטרופילים חוץ תאיות,  רחבת הסמפונות,  דלקת נויטרופילית,  מחקרים
תגובות