• יו"ר: פרופ' יוחאי אדיר
  • מזכיר ונציג ישראל ב-ERS: ד"ר אמיר בר שי
  • גזברית: ד"ר דניאל בן דיין
  • חברת ועד, עורכת האתר: ד"ר מיכל שטיינברג
  • חבר ועד: ד"ר דרור רוזנגרטן
ראיון

חמש שנים ושש שאלות: כיצד השתנתה הפרדיגמה הטיפולית מאז מהפכת הטיפולים האימונותרפיים?

ד"ר נעם אסנה, אונקולוג בכיר ומנהל המכון האונקולוגי, המרכז הרפואי זיו, צפת, בשיחה עם מערכת דוקטורס אונלי, לרגל חמש שנות אימונותרפיה 

חמש שנים חלפו מאז פריצת הדרך המשמעותית ביותר הנוגעת לאפשרויות הטיפול האונקולוגי בחולי סרטן ריאה מסוג NSCLC - תחילת השימוש באימונותרפיה. פריצת הדרך הביאה לשינוי משמעותי בתפיסה הטיפולית כתוצאה מנתוני הישרדות ארוכת טווח לצד סבילות הטיפול.

ד"ר נעם אסנה, אונקולוג בכיר ומנהל המכון האונקולוגי במרכז הרפואי זיו, צפת, נענה לבקשת מערכת דוקטורס אונלי לסקירת משמעות המהפכה שעברה על הטיפול בחולי סרטן ריאות.

ד"ר אסנה, אם נסתכל על ציר זמן של התפתחות הטיפול בחולי סרטן ריאה NSCLC גרורתיים – לפני 5 שנים, היום ובעוד 5 שנים, כיצד נראתה הפרדיגמה הטיפולית לפני 5 שנים?

הפרדיגמה הטיפולית השתנתה במהלך השנים האחרונות על רקע הכניסה של התרופות ממשפחת immune checkpoint inhibitors. השינוי בא לידי ביטוי בהנחיות הבינלאומיות, בפרקטיקה הטיפולית ובגישה לחולים עם סרטן ריאה NSCLC גרורתי. לכן, מקובל היום לטפל בכל חולה באבחנה זו עם אימונותרפיה ובעדיפות עליונה לעשות זאת בקו הראשון במחלה גרורתית.

כיצד נראית עכשיו הפרדיגמה הטיפולית ומה הגורם המשמעותי ביותר שתרם לשינוי?

בחולים שאין אצלם מוטציה שניתנת לטיפול עם targeted agents, מתן קיטרודה כמונותרפיה או במשלב עם כימותרפיה הוא הקו הראשון המקובל. במידה והחולה לא טופל בקיטרודה בקו הראשון הוא יטופל באימונותרפיה בקו השני באחת התרופות ממשפחה זו. יש לציין שקיימת גם אפשרות למשלב של שתי תרופות אימונותרפיות וכימותרפיה (מעכב PD1, מעכב CTLA4 ובנוסף כימותרפיה) בקו הראשון אלא שהנתונים ראשוניים מאוד והמעקב קצר טווח.

מה המשמעות של התפתחות הטיפול על חיי המטופלים ובני משפחותיהם?

השינוי שחל בפרוגנוזה ובתוחלת החיים של המטופלים הוא דרמטי. חולים שהתייצגו עם מחלה גרורתית עד לפני כ-5 שנים חיו למשך פרק זמן ממוצע (חציוני) של שנה. כעת אנחנו פוגשים ומטפלים בחולים שחיים באיכות חיים טובה למשך 3, 4 ו-5 שנים מיום האבחנה, בזכות האימונותרפיה.

כיצד אתה מנהל את הקליניקה והחלטות הטיפול בהתאם להתפתחויות החדשות?

סל התרופות הישראלי "משתף פעולה" עם התמורות המדעיות באופן הדוק ומהיר. כתוצאה מכך, מרבית התרופות, אמצעי האבחון והתוצאים של המחקרים הקליניים זוכים להיכלל בסל התרופות. לכן, ההחלטות הקליניות שמתקבלות היום תואמות את המחקרים העולמיים והתרופות נגישות לכל חולה בהתאם לנתונים האישיים שלו ובזכות היותן כלולות בסל התרופות.

מהן התמורות שאתה צופה שיקרו ב-5 השנים הבאות? כיצד מערכת הבריאות תראה? הטיפול?

אחד הדברים המרכזיים שנלמדו בעשור האחרון הוא שלא ניתן היה לצפות את מהפכת האימונותרפיה. לכן, קשה מאוד לנבא איזו טכנולוגיה חדשה תביא את פריצת הדרך הבאה בטיפול בסרטן. בהתייחס לשתי ה"מהפכות" הנוכחיות - אימונותרפיה וטיפולים מכווני מטרה - ניתן לומר ששילובי תרופות אלו צפויים להאריך את תוחלת החיים של החולים.

האם נתוני הישרדות ארוכי טווח יובילו את השיקול הטיפולי ומהם השיקולים הנוספים שיובילו את הרפואה בשנים הקרובות?

השיקולים שמנחים את הטיפול האונקולוגי מבוססים על כך שאמצעי הטיפול ישיגו הארכה של תוחלת החיים ולפרק זמן ממושך. לכן, נתוני הישרדות ארוכי טווח הינו שיקול מרכזי בבחירת הטיפול. כיום, קיימים נתוני הישרדות התומכים במתן אימונותרפיה לחולים עם סרטן ריאה ולפיכך הפכו לצורך חיוני בבחירת הטיפול. בהסתכלות עתידית, התקווה הגדולה היא שמחקרים בהם תינתן אימונותרפיה כטיפול מונע יאריכו את תוחלת החיים עוד למעלה מכך.

הכתבה בחסות בלתי תלויה, חברת MSD

IL-KEY-00473

נושאים קשורים:  ראיון,  ד"ר נועם אסנה,  אימונותרפיה,  קיטרודה,  NSCLC