• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
דעות

תופעת לוואי למגיפה: גל עכור של התקפי לב קשים ומצבי חירום לבביים

מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים וולפסון מצביע על הקשר בין תחושת המצור במגיפת הקורונה לגל הנוכחי של התקפי לב ולסיכון למוות על רקע לבבי

התקפי לב במגיפת הקורונה. צילום אילוסטרציה

המחלה אותה מחולל וירוס הקורונה והשפעותיו הישירות על גוף האדם נלמדו באופן מעמיק בשנה האחרונה. מירב תשומת הלב ניתנה לנזק הריאתי ולפגיעה בחמצון הרקמות, ולצורך בהנשמה מלאכותית במקרים קשים ואף בשימוש במחמצן חוץ גופי (ECMO). השיפור בהבנת מהלך המחלה גרם לא רק להישרדות טובה יותר אלא גם לדחיית הצורך בהנשמה מלאכותית במטופלים רבים, ולאחרונה אף בניסיון לשפר את חמצון הדם במטופלים ערים עוד לפני הצורך בהרדמה והנשמה ("Awake ECMO").

יחד עם זאת, כבר בתחילת המגיפה התבררה ההשפעה הישירה של המחלה על הלב שעלולה להתבטא במספר אופנים כגון דיכוי התכווצות הלב, נטייה לקרישיות יתר בעורקי הלב (התקף לב) או הריאה (תסחיף ריאתי) והפרעות בפעילות החשמלית של הלב. אכן, כבר בתחילת המגיפה דווח בסין כי התמותה הגבוהה ביותר נרשמה בחולים מבוגרים עם רקע של מחלות לב ופגיעה לבבית נוספת מהוירוס.

בשיחות ישירות עם המטופלים שהגיעו אלינו מצטיירת תמונה של מגיפת דיכאון וחרדה בעקבות המגיפה, ומטופלים רבים מדווחים על חורבן כלכלי או אישי ועל תחושת מצוקה

לאחרונה, עם התמשכות המגיפה, אנו עדים להשפעה עקיפה ומאוחרת של המחלה על בריאות האוכלוסיה בכלל ועל בריאות הלב בפרט. ביחידות הקרדיולוגיות אנו עדים לגל עכור של התקפי לב קשים ומצבי חירום לבביים. מוקדם עדיין לומר האם מדובר בתחלואה לבבית עודפת יחסית לשנים עברו אך נראה כי גל זה מגיע, למרות שטרם נרשמה העונה בישראל תחלואה משמעותית בשפעת הידועה כמגבירה גם תחלואה לבבית.

תחושת "מצור" או מצבי מלחמה נקשרו בעבר לגל של התקפי לב ולמוות על רקע לבבי. כך למשל תואר אחרי מלחמת המפרץ הראשונה (1991), רעידת האדמה בקליפורניה (1994) ולאחר מלחמת לבנון השנייה (2006)

אם כן, מה הן הסיבות לגל עכור זה של תחלואה לבבית? בשיחות ישירות עם המטופלים שהגיעו אלינו מצטיירת תמונה של מגיפת דיכאון וחרדה בעקבות המגיפה, ומטופלים רבים מדווחים על חורבן כלכלי או אישי ועל תחושת מצוקה. תחושת "מצור" או מצבי מלחמה נקשרו בעבר לגל של התקפי לב ולמוות על רקע לבבי. כך למשל תואר אחרי מלחמת המפרץ הראשונה (1991), רעידת האדמה בקליפורניה (1994) ולאחר מלחמת לבנון השנייה (2006). הקשר בין גוף לנפש אינו ניתן להפרדה וקיים במגוון תחומים של בריאות וחולי.

בנוסף, אנו מתרשמים שרבים ממטופלינו זנחו את הרפואה המונעת שכה חשובה למניעת התקפי לב חוזרים. הם מפסיקים את הטיפול התרופתי החיוני (כגון סטטינים או מדללי דם), מדלגים על ביקורי מרפאה ולעתים אף מגיעים באיחור לבית החולים כשמתרחש כבר אירוע לבבי.

למרות כל זאת, ישראל היא מדינה עם תמותה לבבית נמוכה במיוחד ובין המעטות שבהן שיעור התמותה ממחלות לב וכלי דם נמוך מאשר ממחלת הסרטן. גם שיעור התמותה מהתקפי לב (3% בחודש הראשון) בישראל הוא מהנמוכים בעולם.

לכן, בעיקר כעת, כשהניצחון על המגיפה קרוב מתמיד, חשוב לשים לב ללב, לטפל בגורמי הסיכון (סוכרת, שומני דם, יתר לחץ דם, הפסקת עישון) ולגשת לעזרה רפואית כשצריך ומהר, כדי להשאיר את הסיכוי להחלמה מלאה גבוה כפי שהיה בשנים האחרונות.

הכותב הוא מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים וולפסון בחולון

נושאים קשורים:  פרופ' רונן רובינשטיין,  דעות,  חדשות,  התקפי לב,  גוף נפש,  19-COVID,  תחלואה לבבית
תגובות