שני גורמי הסיכון העיקריים של חולי קורונה שאושפזו ביחידות טיפול נמרץ ב-13 מרכזים רפואיים בגל הראשון בישראל היו השמנה ויתר לחץ דם. ל־89% מהמאושפזים - 139 מתוך 156 - היתה מחלת רקע אחת לפחות. דו"ח בנושא הזה פורסם לפי עשרה ימים ב-Journal of Clinical Medicine.
עוד בעניין דומה
המחבר הראשון של הדו"ח, בצוות שכלל 29 חוקרים ורופאים, הוא מורן עמית, כיום במחלקה לכירורגיית ראש-צוואר במרכז אנדרסון בטקסס. הנתונים נאספו על ידי חיל הרפואה בצה"ל.
בדו"ח נותחו נתוניהם של 156 חולים שאושפזו בין 5 במארס ל־27 באפריל. כולם היו עם מצוקה נשימתית חריפה, אצל חלקם מהם התפתחו אלח דם והיו שנפטרו מקריסת מערכות.
מהנתונים עלו הפרטים הבאים כפי שהם מוצגים בדו"ח: 70% מחולי הקורונה במצב קשה-קריטי סבלו מעודף משקל או מהשמנה, 29% סבלו מהשמנת יתר חולנית, 54% סבלו מיתר לחץ דם, 40% מסוכרת ו־21% ממחלות לב, 8% סבלו מ-COPD, ממחלת סרטן פעילה סבלו 5%. 91% לא עישנו מעולם, שניים (1.3%) מעשנים בהווה והשאר הפסיקו לפני שנה או יותר.
69% מהמאושפזים היו גברים (108 מקרב 156 מאושפזים), 48 נשים (31%). 66% (100) נזקקו להנשמה פולשנית. מספר ימי האשפוז הממוצע בטיפול נמרץ עמד (נכון ל-8 במאי) על עשרה, שיעור התמותה - 56%.
מחלות הרקע הגדילו את הסיכון לאשפוז, אך לא לתמותה: "גיל מבוגר, אשפוז ממושך בטיפול נמרץ (15 יום ויותר) ונוכחות של זיהום בדם העלו סיכון לתמותה. לא נמצא קשר בין מחלות הרקע כגורם סיכון יחיד לתמותה", נכתב בדו"ח.
ד"ר גיל צ'רנין, יו"ר האיגוד לנפרולוגיה ויתר לחץ דם ומנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם ב"קפלן", שהתייחס לממצאי המחקר אמר ל"ישראל היום": "הממצאים לא מפתיעים. רואים נתונים דומים במחקרים נוספים בעולם. השאלה היא אם השכיחות של יתר לחץ הדם היא נסיבתית ונובעת מכך שעם העלייה בגיל 70%-60% מהאוכלוסיה סובלים מיתר לחץ דם, או האם יתר לחץ דם הוא גורם סיכון בפני עצמו. לכך אין עדיין תשובה ברורה. יודעים שזה גורם סיכון לאירועים מוחיים ולבביים ולאי ספיקת כליות. בתחילת התפרצות הקורונה עלה החשש שתרופות ליתר לחץ דם עלולות להעלות סיכון לקורונה, אך כמה מחקרים הראו שאין חשש כזה".