• יו"ר: פרופ' יוחאי אדיר
  • מזכיר ונציג ישראל ב-ERS: ד"ר אמיר בר שי
  • גזברית: ד"ר דניאל בן דיין
  • חברת ועד, עורכת האתר: ד"ר מיכל שטיינברג
  • חבר ועד: ד"ר דרור רוזנגרטן
קורונה בישראל

בטכניון פותחה טכנולוגיה לשיפור הטיפול ב-ARDS - גורם תמותה עיקרי בקורונה

הטכנולוגיה נועדה לשפר משמעותית את פיזור הסורפקטנט החיצוני בריאות של חולים עם מצוקה נשימתית באמצעות הטמעת תרופה בתוך קצף או הקצפה של התרופה עצמה

פרופ' ג'וזואה שניטמן (משמאל) וד"ר יאן אוסטרובסקי עם מודל הריאה. צילום: דוברות הטכניון

צוות מחקר בראשות פרופ' ג'וזואה שניטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון בוחן את יעילותו של טיפול חדשני לתסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS) שהיא סיבת המוות העיקרית מנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2.

הצוות הודיע כי הוא נערך לקראת ניסויים קליניים ראשונים בחודשים הקרובים. כיום אין טיפול למחלה והחולים בה מקבלים טיפול תומך בלבד, הכולל הנשמה מלאכותית.

אחת התופעות העיקריות ב-ARDS היא פגיעה בסורפקטנט (surfactant), הנוזל המצפה את נאדיות הריאה - שקיקי האוויר בריאות שבתוכם נספג החמצן בדם.  תפקידו העיקרי של הסורפקטנט הוא לאפשר לריאות להתנפח. הוא מפחית את מתח הפנים בנאדיות וכך מצמצם את הכוח שהריאות נדרשות להפעיל כדי לאפשר לאדם לנשום.

מחקרים שונים, כמו זה שפורסם ב-JAMA בפברואר האחרון, מראים שנגיף הקורונה פוגע בתאי האפיתל המפרישים את הסורפקטנט בריאות. לכן, מעריך פרופ' שניטמן, הפגיעה בייצור הסורפקטנט עלולה להיות חמורה במיוחד בחולי קורונה הסובלים מ-ARDS.

מודל הריאה שעליו נעשו הניסויים בפועל. צילום: דוברות הטכניון

ה-ARDS היא תופעה הקיימת גם בקרב פגים שריאותיהם עדיין אינן מייצרות סורפקטנט. בפגים אלה מטפלים בהצלחה באמצעות הזלפה של סורפקטנט נוזלי חיצוני לתוך הריאות, אולם שיטה זו איננה יעילה במבוגרים, הדגיש פרופ' שניטמן.

סיבה אפשרית לכשלון הטיפול במבוגרים היא שבשל גודל ריאותיהם, חלק ניכר מהסורפקטנט מצטבר ב"בריכות" שבתחתית הריאות וזאת בהשפעת כוח הכבידה. התוצאה היא שרקמות מסוימות מוצפות בסורפקטנט ואחרות אינן מקבלות סורפקטנט כלל.

זה הרקע לפיתוחה של הטכנולוגיה הטיפולית החדשה בשם LIFT Liquid Foam Therapy, שפותחה על ידי פרופ' שניטמן וד"ר יאן אוסטרובסקי והוגשה לרישום כפטנט. טכנולוגיה זאת נועדה לשפר משמעותית את פיזור הסורפקטנט החיצוני בריאות באמצעות הטמעת התרופה בתוך קצף או לחלופין הקצפה של התרופה עצמה.

צמיגותו של הקצף והנפח שהוא תופס מאפשרים לו להתפזר טוב יותר בין ענפי הריאות, להתפלג באופן אחיד ולחזור לצורתו הנוזלית לאחר ההגעה ליעד.

פיתוחה של טכנולוגיה זו נמשך ב"נשימה מדיקל", חברה שנוסדה על ידי ד"ר אוסטרובסקי יחד עם אביטל פרנקל, ד"ר רמי פישלר ופרופ' שניטמן בסיוע היחידה העסקית של הטכניון.

בעקבות מגיפת הקורונה האיצה החברה את פיתוח הטכנולוגיה הזאת. לאחר שהושלם ייצורו של אבטיפוס של המערכת, נערכים כעת ניסויים קדם קליניים בחיות גדולות. בקרוב יחלו ניסויים דומים בסין כדי להביא את הטיפול בהקדם לשימוש הקליני וכך לסייע לחולי הקורונה הקשים ביותר.

במחקר, שיוגש בקרוב לפרסום מדעי, בחנו החוקרים את יעילותה ובטיחותה של הטכנולוגיה החדשנית בחולדות הסובלות ממצוקה נשימתית (מודל של ARDS). לדבריהם, הטיפול הוביל לשיפור דרמטי במדדים התפקודיים של הריאות, לרבות עלייה ברמות החמצן בדם וירידה בלחצי ההנשמה הנדרשים.

מאחר שריאותיהן של החולדות קטנות מכדי להדגים את פיזור התרופה המוקצפת בריאות של בני אדם, הקבוצה ביצעה כבר גם ניסויי מעבדה בריאות של חזיר, בהם הודגם פיזור יעיל של הקצף ברחבי הריאה וזאת בהשוואה לשימוש בנוזל שלא הוקצף.

בעקבות הצלחת הניסויים ממשיכה קבוצת המחקר לפעול לסיום פיתוח המכשיר הרפואי השלם ולקידומם של ניסויים קדם-קליניים נוספים בחזירים. אם יוכתרו בהצלחה, ימשיכו החוקרים לשלב הניסויים הקליניים בבני אדם.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  ARDS,  תרופה לקורונה,  הטכניון,  פרופ' ג'וזואה שניטמן,  ד"ר יאן אוסטרובסקי,  מחלות ריאה,  קורונה
תגובות