קורונה בישראל

חוקרים מהאוניברסיטה העברית: בתוך שבועיים יהיו בישראל 1,000 חולים קשים

לצד נתונים על האטה בקצב ההדבקה בנגיף הקורונה בישראל, מציגים חוקרים מהאוניברסיטה העברית תחזית פחות אופטימית: באמצע אפריל יהיו בישראל 1,000 חולי קורונה במצב קשה, ביניהם מונשמים

יחידת טיפול נמרץ. אילוסטרציה

בעוד שעל פי נתוני משרד הבריאות המעודכנים לבוקר זה (ג', 08:30) מתקבל אולי הרושם שייתכן שמסתמנת תחילתה של מגמת האטה בקצב ההדבקה היומי בנגיף הקורונה, צוות חוקרים ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים הציג הבוקר תחזית פחות אופטימית ולפיה עד סוף חג הפסח, כלומר לערך ב-14 באפריל, יש לצפות ל-1,000 חולי קורונה במצב קשה כאשר כמה מהם ייעזרו במכשירי הנשמה.

לפי נתוני הבוקר, מספר הנדבקים בנגיף בישראל עומד עתה על 4,831, מהם 89 במצב קשה ומבין אלה 69 מונשמים וכמו כן 18 נפטרו מסיבוכי המחלה - כולם היו גם עם מחלות רקע שונות. ובין הנפטרים שתי נשים בגילאי 50-49 שנפטרו אתמול והבוקר. בתל אביב 278 חולים מאומתים (נתון שנשמט בהקלדה של מסמך משרד הבריאות).

תמונת מצב 31.3.2020 מקור: משרד הבריאות

בין ראשון לשני (שלשום ואתמול) נרשמה עלייה של 10.5% בהדבקה לעומת 17.3% בין ראשון לשבת ו-12.6% בין שישי לשבת. אתמול היתה העלייה היומית המתונה ביותר במספר המאובחנים. משרד הבריאות לא פרסם מאז 25 במארס נתונים לגבי מספר הבדיקות היומיות שמתבצעות.

אלא שהחוקרים מהאוניברסיטה העברית הציגו ניתוח נתונים לפיו יש לצפות שב-9 באפריל יהיו כ-500 חולים "במצב קשה בוודאות גבוהה ובקצב הנוכחי, ב-14 באפריל יהיו 1,000 חולים במצב קשה".

גרף תחזית לחולי קורונה. מקור: האוניברסיטה העברית

עם זאת ציינו החוקרים כי ההגעה ל-1,000 מונשמים יכולה להתעכב באמצעות צעדי מיגון, כגון אלה שנלקחו בשבוע האחרון, וכן בידוד והגנה קפדנית על אוכלוסיות שבסיכון ובמיוחד על בני 65 ומעלה.

פרופ' נדב כץ שהכין את התחזית אמר הבוקר ל"דוקטורס אונלי" כי ניתוח הנתונים הזה הוא נכון גם עתה ומבוסס על נתוני התחלואה בישראל מאתמול, תוך השוואה עם נתונים מחו"ל. העלייה הקריטית היא באוכלוסיה המבוגרת. "יש תאימות בין מספר  כלל הנבדקים לבין אלה שבגילאים הגבוהים והיא מנבאת את שיעור החולים במצב הקשה יותר. העלייה במגמה היא בעיכוב (delay) של 12 יום וזה סימן שאת האוכלוסיה המבוגרת שבסיכון לא בודדו היטב.

"הערכה שלנו ל-500 חולים, שצפויים ב-9 באפריל, היא בוודאות גבוהה. ייתכן שהמועד שסומן יהיה יום או יומיים מאוחר יותר וגם אשמח אם יהיו רק 400. אלא שלגבי 14 באפריל, הנתון הזה עדיין ניתן לשינוי יותר גדול, בהתאם לפעולות הבידוד המחמירות שיבוצעו, במיוחד ובראש ובראשונה לגבי האוכלוסיה שבסיכון. בידינו עדיין לקבוע את מספר המקרים הקריטיים".

עוד ציין פרופ' כץ שהמדדים המתפרסמים מוטים מאחר שייתכן שהא-סימפטומטיים הם הרוב, כלומר בתחילת המחלה. קיימת הערכה ששיעורם גדול בפקטור של 2 ויש אומרים אפילו 4 או עד 10. יש צורך לבודד רבים יותר כי הם מוקדי הדבקה, ממש כמו שהיה בפרשת השריפה הגדולה ביערות הכרמל".

אלא שאמש, כאשר הוצגו נתוני משרד הבריאות ולפיהם מספר הנדבקים עמד על 4,695 ומתוכם היו 751 חולים חדשים שהצטרפו למניין זה מיום קודם – הציג פרופ' גבי ברבש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, גרף לפיו קצב הגידול היומי עמד אתמול על 12% לעומת קצב גידול יומי של 26.5% ב-13 במארס. ברבש הדגיש בדבריו בחדשות ערוץ 12 כי יש להתייחס לכך בזהירות רבה. הוא הראה כי מאז 25 במארס נראית ירידה עקבית, קטנה אמנם, בגידול היומי וכי בעוד שקודם לכן קצב ההכפלה של מספר החולים היה בתוך יומיים עד ארבעה ימים, עתה מסתמן שקצב ההכפלה של מספרם הוא בתוך שמונה ימים.

להערכתו, זו כנראה תוצאה מהשבתת מערכת החינוך ודילול עובדים במקומות העבודה שנכנסה לתוקפה ב-14 במארס.

נושאים קשורים:  חולים מונשמים,  נגיף הקורונה,  קורונה,  מגיפה,  האוניברסיטה העברית,  פרופ' נדב כץ,  19-COVID
תגובות