• יו"ר: פרופ' יוחאי אדיר
  • מזכיר ונציג ישראל ב-ERS: ד"ר אמיר בר שי
  • גזברית: ד"ר דניאל בן דיין
  • חברת ועד, עורכת האתר: ד"ר מיכל שטיינברג
  • חבר ועד: ד"ר דרור רוזנגרטן
סקירה

טיפול באנטיהיסטמינים החדשים: זווית המומחים

בילסטין, אנטיהיסטמין חדש ללא אפקט סדטיבי, מהווה אופציה טיפולית חדשה למחלות אלרגיה שונות ומאפשר למטופלים להמשיך בשגרת חייהם

מחלות אלרגיה כגון נזלת אלרגית, אסתמה ואורטיקריה נחשבות על פי רוב כמחלות טריוויאליות שאינן מסכנות חיים, אולם השפעתן הסוציואקונומית מאד משמעותית. הן פוגעות באיכות החיים, עלולות לגרום להחסרת ימי עבודה ולפגיעה בתפקוד.

טיפול יעיל ברוב תסמיני האלרגיה מבוסס בעיקר על אנטיהיסטמינים פומיים. היסטמין משפיע על ויסות תגובות דלקתיות אקוטיות וכרוניות של מערכת החיסון באמצעות 4 רצפטורים: H1, H2, H3, H4. אנטיהיסטמינים דור ראשון (האנטיהיסטמינים ״הקלאסיים״) פועלים באופן לא סלקטיבי על רצפטורים אלה. בנוסף, הם חוסמים רצפטורים נוספים, מה שמוביל לתופעות לוואי הקשורות למערכת הקרדיווסקולרית, מערכת השתן ומערכת העיכול. ליפופיליות גבוהה של אנטיהיסטמינים מקבוצה זו ומעבר המולוקולות דרך מחסום הדם-מוח מובילים לתופעות לוואי משמעותיות של מערכת העצבים המרכזית כולל נימנום, פגיעה בריכוז ובתפקוד פסיכומוטורי וסדציה.

גילוי האנטיהיסטמינים מדור שני, הפועלים באופן סלקטיבי על רצפטור H1, נחשב לאחת מפריצות הדרך הגדולות בתחום האנטיהיסטמינים. מעבר ליעילותם של אנטיהיסטמינים דור שני, היתרון המרכזי שלהם הוא פרופיל בטיחות טוב יותר, כשלחלקם פרופיל תופעות לוואי הדומה לפלצבו.

שיקולים פרמקולוגיים בבחירת האנטיהיסטמין

אנטיהיסטמינים דור שני הביאו עימם יתרונות רבים לטיפול באלרגיה. ההתקדמות המשמעותית ביותר היתה היכולת להתאים תרופה למטופל והפחתת עוצמת וכמות תופעות הלוואי. בניגוד לדור הראשון, לדור השני יש סלקטיביות גבוהה לרצפטור H1 והוא אינו נקשר (או נקשר במידה מינימלית) לרצפטורים אחרים, מה שמפחית את הסיכון לתופעות לוואי.

היקשרות נמוכה או היעדר היקשרות לרצפטורים אחרים, כגון דופמינים ומוסקרינים, מצמצמת את היארעות תופעות הלוואי כגון הפרעות בראייה, יובש בפה, קושי במתן שתן והשפעה סדטיבית, הפוגעות באיכות החיים. המולקולות פחות ליפופיליות מאלו שבדור ראשון ואינן עוברות את מחסום הדם-מוח, ולכן אנטיהיסטמינים דור שני אינם גורמים לסדציה מוגברת, נימנום, עייפות ואינם מפחיתים באופן מובהק תפקוד פסיכומוטורי.

הנחיות טיפול בינלאומיות לטיפול בנזלת אלרגית (ARIA) והנחיות הטיפול באורטיקריה (נייר משותף של איגודים אירופאיים ובינלאומיים בתחום האימונולוגיה ודרמטולוגיה) ממליצות על אנטיהיסטמינים-H1 כטיפול קו ראשון. בשתי ההנחיות ישנה העדפה לאנטיהיסטמינים דור שני לא סדטיביים על פני דור ראשון.

האנטיהיסטמין המתאים ביותר לפי הנחיות ARIAי(1,2)

אנטיהיסטמינים דור שני הם קטגוריית טיפול שאינה הומוגנית, והם נבדלים במאפיינים הפרמקודינמיים והפרמקוקינטיים, הקובעים את תכונות הטיפול. תכונות אלה לרוב מהווות את הקריטריון המרכזי לבחירת הטיפול. על פי ARIA קיים קריטריון ״תכונות הכרחיות באנטיהיסטמין-H1 פומי״.

אחד מהאנטיהיסטמינים החדשים בקבוצת הדור השני, בילסטין, עונה על הקריטריון של ARIA במלואו ומקבל את הציון הגבוה ביותר לתכונות ההכרחיות: סלקטיביות לרצפטור H1, התוויה לנזלת אלרגית, אורטיקריה ודלקת הלחמית, ללא צורך בהתאמת מינון במטופלים מבוגרים או מטופלים עם ליקוי בתפקוד כליות או כבד, ללא תגובות בין תרופתיות קליניות רלוונטיות או תגובות עם אלכוהול, וללא השפעה סדטיבית.

במטופלים הנוהגים או מפעילים מכונות, האפקט הסדטיבי והתגובה האיטית מהווים בעיה רצינית. נמצא כי חמישית מתאונות הדרכים נגרמות על ידי אנשים הנוטלים תרופות שעלולות לפגוע בתפקוד הפסיכומוטורי. נטילת אנטיהיסטמינים סדטיביים מדור ראשון לאורך זמן עלולה לפגוע בתפקוד הפסיכומוטורי ולפגום ביכולות הנהיגה. יחד עם זאת, נתוני מחקרים מראים כי בילסטין בטיחותי בנהיגה גם במינון כפול (40 מג'). מחקרים מראים כי לא היה הבדל במידת הסטייה של הרכב בזמן נהיגה, בין הקבוצה שקיבלה פלצבו לקבוצה שקיבלה בילסטין 20 מג' או 40 מג'. (3)

פרופיל הפעילות של בילסטין מעניין במיוחד מכיוון שהוא מבוסס על מולקולה חדשה עם מאפיינים פרמקולוגיים ייחודיים. בשל כך יש לו זיקה חזקה לרצפטור H1, אך הוא לא נקשר לרצפטורים מוסקרינים ולכן אין לו השפעה סדטיבית.

מכיוון שיש לבילסטין חדירות נמוכה למערכת העצבים המרכזית, הוא אינו מגביר את דיכוי ה-CNS הנגרם על ידי לורזפאם או על ידי אלכוהול. בעבודה שבדקה את האפשרות לאינטרקציה של אנטיהיסטמינים שונים, ביניהם בילסטין, צטיריזין, הידרוקסיזין ופלצבו עם אלכוהול, נמצא כי רק בילסטין במינון סטנדרטי לא הגביר את השפעת האלכוהול.

לסיכום, בילסטין, אנטיהיסטמין חדש ללא אפקט סדטיבי, מהווה אופציה טיפולית חדשה למחלות אלרגיה שונות ומאפשר למטופלים להמשיך בשגרת חייהם.

 Ref:

1. Kuna et al: Advances in Dermatology and Allergology, 6: 397-410, 2016
2. Wang et al: Therapeutics and Clinical Risk Management, 12: 585-597, 2016
3. Faes Data on File

נושאים קשורים:  סקירה,  אלרגיה,  אנטיהיסטמינים,  בילסטין,  אורטיקריה