• יו"ר: פרופ' יוחאי אדיר
  • מזכיר ונציג ישראל ב-ERS: ד"ר אמיר בר שי
  • גזברית: ד"ר דניאל בן דיין
  • חברת ועד, עורכת האתר: ד"ר מיכל שטיינברג
  • חבר ועד: ד"ר דרור רוזנגרטן
מחקרים

החשיבות הקלינית של נוגדנים עצמיים בפיברוזיס ריאתי אידיופתי

מחקר מצא כי במטופלים עם פיברוזיס ריאתי אידיופתי, סרולוגיה חיובית לנוגדנים עצמיים הינה גורם פרוגנוסטי חיובי וכי טיפול עם תרופות מווסתות חיסוניות משפר את השרידות משמעותית

15.12.2019, 17:07
פיברוזיס, מחלת ריאה (צילום: אילוסטרציה)

הנושא של דלקת ריאות אינטרסטיציאלית עם מרכיבים אוטואימוניים הוצג לאחרונה על ידי ה-American Thoracic Society. עם זאת, החשיבות הקלינית של הסרולוגיה בדלקת ריאות אינטרסטיציאלית עם מרכיבים אוטואימוניים, לא נקבעה עדיין במטופלים עם פיברוזיס ריאתי אידיופתי. מחקר בדק את החשיבות הקלינית של סרולוגיה חיובית לנוגדנים עצמיים, בפיברוזיס ריאתי אידיופתי.

סקירה רטרוספקטיבית נערכה ברשומות רפואיות של 512 מטופלים שאובחנו עם פיברוזיס ריאתי אידיופתי, מינואר 2007 ועד מרץ 2014. המטופלים חולקו ל-2 תתי קבוצות: הראשונה עם סרולוגיה חיובית לנוגדנים עצמיים (138 מטופלים), אשר כללה מטופלים עם נוגדנים מסוג אנטי-ציטופלזמי של נויטרופיל (anti-neutrophil cytoplasmic antibody, ANCA) או מטופלים עם נוגדנים עצמיים שמתאימים לקריטריונים סרולוגים של דלקת ריאות אינטרסטיציאלית עם מרכיבים אוטואימוניים. הקבוצה השנייה כללה מטופלים עם פיברוזיס ריאתי אידיופתי בלבד, כל שאר המטופלים (347 מטופלים).

במחקר נמצא כי סרולוגיה חיובית לנוגדנים עצמיים (יחס סיכונים 0.736, P=0.043) הינה גורם סיכון בלתי תלוי לתמותה תוך 5 שנים, באמצעות אנליזה רבת משתנים, בכלל המטופלים עם פיברוזיס ריאתי אידיופתי. במטופלים עם פיברוזיס ריאתי אידיופתי וסרולוגיה חיובית לנוגדנים עצמיים טיפול עם גלוקוקורטיקואידים (לא לטיפול בהחמרות חריפות. יחס סיכונים 2.121, P=0.019), טיפול עם מווסתי תגובה חיסונית (Immunomodulators, יחס סיכונים 0.310, P=0.002), ממאירות (יחס סיכונים 3.359, P=0.002), רמת הבסיס של ה-Forced Vital Capacity (יחס סיכונים 0.974, P=0.017), רמת הבסיס של יכולת הפיזור הריאתי של לפחמן חד-חמצני (יחס סיכונים 0.981, P=0.041) ורמת הבסיס של המרחק שנמדד במבחן 6 דקות הליכה (יחס סיכונים 0.966, P=0.002) הינם גורמי סיכון בלתי תלויים לתמותה תוך חמש שנים.

מסקנת החוקרים הייתה כי נוכחות נוגדנים מסוג אנטי-ציטופלזמי של נויטרופיל (ANCA) או נוגדנים עצמיים מהסרולוגיה המקובלת של דלקת ריאות אינטרסטיציאלית עם מרכיבים אוטואימוניים, קשורה עם תוצא שרידות טוב יותר. כפי שנצפה במטופלים עם פיברוזיס ריאתי אידיופתי. כמו כן, השימוש במווסתי תגובה חיסונית נמצא קשור לתוצא שרידות עליון.

מקור: 

Byeongzu G. et al. (2019) Respiratory Medicine. 155, 43

נושאים קשורים:  מחקרים,  נוגדנים עצמיים,  אוטואימוני,  פיברוזיס ריאתי אידיופתי,  טיפול,  תרופות אנטי-ראומטיות משנות מחלה
תגובות