• יו"ר: פרופ' יוחאי אדיר
  • מזכיר ונציג ישראל ב-ERS: ד"ר אמיר בר שי
  • גזברית: ד"ר דניאל בן דיין
  • חברה, עורכת האתר: ד"ר מיכל שטיינברג
  • חבר ועד: ד"ר דרור רוזנגרטן
חדשות

למי באמת יש אלרגיה למזון ומדוע חלה עלייה בשיעור המדווחים על הבעיה

ממחקר אמריקאי עולה כי מספר הבגירים שחושבים שיש להם אלרגיה לסוגי מזון מסוימים כמעט כפול מאלה שבאמת אלרגים למזון

מספר הבגירים שחושבים שיש להם אלרגיה לסוגי מזון מסוימים כמעט כפול מאלה שבאמת הם אלרגיים למזון. כך עלה ממחקר שבוצע בארה"ב ודווח בסוף השבוע ב-JAMA Network. החוקרים ציינו כי רבים מאלה שיש להם אלרגיה כלל אינם מחזיקים ברשותם תרופה שיש בה פוטנציאל להצלת חיים, בעוד שאחרים נמנעים ממזון מסוים ממש שלא לצורך.

לפי המחקר, לכ-11% מהבגירים בארה"ב יש אלרגיה למזון, כלומר בערך 26 מיליון אמריקאים. כ-12 מיליון מהם מעריכים כי פיתחו את האלרגיה בבגרותם. מה שמדאיג אותם הוא הסיכוי לאכול מזון כלשהו ושאז לפתע תתחולל תגובה לסוג מזון זה, שקודם לכן היו סבלנים אליו. "השאלה שעלתה: מה השתנה בסביבתם או בגופם שגרם לכך שהם פיתחו, להערכתם, אלרגיה למזון", ציין פרופ' רוצ'י גופטה (Ruchi Gupta) מהמחלקה לרפואת ילדים באוניברסיטת נורת'ווסטרן שהיה מחבר-שותף לדו"ח המחקר.

"ידוע שחלק מאותם פריטי מזון הם היו יכולים לאכול בעבר כיוון שהם היו פריטי מזון רגילים ושכיחים בתפריט שלהם, אבל כאשר ניסו רכיכות, ייתכן שהם ניסו לראשונה בחייהם הבוגרים".

פרופ' גדעון לאק, מומחה לאלרגיות בילדות מ"קינג'ס קולג'" בלונדון שלא היה מעורב במחקר, אמר לתקשורת הבריטית כי העלייה בבעיית אלרגיות מזון בקרב בגירים יכולה להיות קשורה לעלייה דרמטית באלרגיות למזון בקרב ילדים בעשרים השנים האחרונות.

"עד היום", אמר, "היינו ממוקדים בבעיית אלרגיות מזון בקרב ילדים והנה המחקר הנוכחי מראה לנו שיש נטל משמעותי במה שמוגדר כמחלת אלרגיה למזון בקרב בגירים ויש צורך לתת גם לעניין הזה את תשומת הלב ולהשקיע משאבים לאבחון ולטיפול באותם בגירים".

בדיווח בכתב העת הרפואי תואר כיצד נערך הסקר שממצאיו שימשו בסיס למחקר. הוא נעשה בין אוקטובר 2015 לספטמבר 2016 בקרב יותר מ-40 אלף בני אדם בגירים בארה"ב. הם נשאלו אם יש להם אלרגיה למזון כלשהו ונתבקשו לתאר את התגובות שפיתחו והאבחונים שעברו. צוות המחקר ביצע הערכה, האם הדיווח על אלרגיה מבוסס על ממצאי אבחון או לא ואם התשובות שהתקבלו היו משכנעות. למשל, "אם משתתפים בסקר חוו תסמינים כמו הקאות או חנק בגרון או אם דווח שהיו להם רק כאבי בטן, תחושת נפיחות או שלשול, הם הוצאו מהמחקר כיוון שייתכן שיש להם אי סבילות ללקטוז או לפריט מזון כזה או אחר אבל הם אינם יכולים להיות מוגדרים כאלרגים למזון", הסביר פרופ' גופטה.

תוצאות הסקר הראו שהאלרגיה השכיחה ביותר באופן משכנע היתה לרכיכות. הבעיה הזאת משפיעה על 2.9% מהבגירים. במקום השני – חלב ובוטנים שמשפיעים על 1.9% ו-1.8% מהבגירים, בהתאמה. אולם בעוד ש-10.8% ממשתתפי הסקר סברו שהם אלרגים לסוג מסוים של מזון, כמעט פי שניים – 19% – דיווחו שיה להם בעיה כזאת.

פרופ' גופטה אמר כי "מאחר שלכל כך הרבה בגירים יש תגובה שלילית למזון, חשוב לברר אבחון מדויק כדי שיידעו שלעתים הבעיה שעליה הם מדווחים ניתנת לטיפול, כמו אי סבילות ללקטוז, או שמא מדובר באלרגיה למזון שיש בה איום על חייהם ולכן עליהם להיות זהירים לגבי מזון מסוים זה".

מבין אלה שהוגדרו כבעלי אלרגיה באופן משכנע, כמעט מחציתם מסרו כי פיתחו לפחות תגובה אלרגית אחת למזון בבגרותם בעוד ש-38% מסרו כי הגיעו לחדר מיון בבית חולים כתוצאה מאלרגיה למזון. עם זאת, רק 48% מסרו כי קיבלו מהרופא שלהם אבחון ורק 25% מסרו שיש להם מרשם לאדרנלין, הטיפול השכיח ביותר למקרה של תגובת אלרגיה.

עם זאת חובה לציין שהמחקר איננו חף ממגבלות: הוא התבסס על נתונים מדיווחים עצמיים של משתתפי הסקר ובכלל זה דיווחים על תסמינים שחוו.

פרופ' סטיבן טיל מומחה לאלרגיות ב"קינג'ס קולג'" בלונדון אמר כי שכיחות למה שמוגדר כ"אלרגיה אמיתית" כפי שנמצא במחקר הזה נראית מפתיעה, אבל יש גם אי הבנה נפוצה ביותר ואף הולכת ומתרחבת לגבי כל נושא האלרגיה למזון. "אני רואה לעתים קרובות מטופלים שחושבים שיש להם אלרגיה חמורה אבל למעשה אינם אלרגים או שיש להם אלרגיה מתונה והם כלל אינם זקוקים למרשם לאדרנלין בהזרקה עצמית ודי שישמרו על דיאטה קפדנית כדי למנוע מעצמם אפילו חשד לתגובה אלרגית אפשרית, מה שגורר קשיים וחרדות מיותרות". עוד הוסיף פרופ' טיל כי "אחת הבעיות השכיחות בכל הנוגע לאלרגיה למזון בקרב בגירים היא שבבריטניה ובמדינות רבות אחרות קיים מחסור משמעותי ברופאים שהתמחו בסוגיית האלרגיה של בגירים ומצב זה רק מעצים את הבעיות שממצאי המחקר חשפו".

נושאים קשורים:  אלרגיה למזון,  אי סבילות ללקטוז,  אדרנלין,  חדשות,  אלרגיה