• יו"ר: פרופ' יוחאי אדיר
  • מזכיר ונציג ישראל ב-ERS: ד"ר אמיר בר שי
  • גזברית: ד"ר דניאל בן דיין
  • חברת ועד, עורכת האתר: ד"ר מיכל שטיינברג
  • חבר ועד: ד"ר דרור רוזנגרטן
מחקרים

האם עיכוב אסטרוגן יכול להוות טיפול ביתר לחץ דם ריאתי?

החוקרים מצאו כי עיכוב אסטרוגן בעכברים מונע ומטפל ביתר לחץ דם ריאתי וקשור בהפחתת פגמים מטבוליים שונים

רמות אסטרוגן גבוהות מהוות גורם סיכון אפידמיולוגי משמעותי לפיתוח יתר לחץ דם ריאתי (PAH) וקשור בפגמים מטבוליים שונים. בנוסף, אסטרוגן מעודד חדירות בעכברים הנושאים מוטציות ב-BMPR2י(bone morphogenetic protein receptor type II), הגורם לרוב המקרים התורשתיים של PAH. מטרת מחקר זה הייתה לקבוע האם עיכוב אסטרוגן הינו יעיל לטיפול ב-PAH בעכברים אלו.

בוצע שימוש במעכבי האסטרוגן פולבסטרנט ואנסטרזול לטיפול ומניעת PAH ובטמוקסיפן לטיפול בלבד בעכברים עם מוטציה ב-BMPR2. בנוסף, העכברים שולבו במודל "נוק-אאוט" לקולטן לאסטרוגן מסוג 1 ו-2 על מנת להעריך את סגוליות הקולטן. בוצעה מדידה של תוצאים המודינמיים ומטבוליים.

החוקרים מצאו כי אסטרוגן מנע וטיפל ב-PAH בעכברים עם מוטציה ב-BMPR2. ממצאים אלו היו קשורים בהפחתה של פגמים מטבוליים שונים ובכלל זה יצירת שומנים מחומצנים, עמידות לאינסולין והצלה של  peroxisome proliferator-activated receptor-γ ו-CD36. השפעה זו תווכה בעיקר דרך הקולטן לאסטרוגן מסוג 2 אך גם דרך הקולטן מסוג 1.

ממצאי המחקר מעידים על כך שיש צורך במחקרי עיכוב אסטרוגן בבני אדם עם PAH. ייתכן ועיכוב אסטרוגן יכול לשפר את מחלת הריאות הוסקולרית על ידי שיפור פגמים מטבוליים. למרות שפולבסטרנט ואנסטרזול נמצאו כיעילים יותר מטמוקסיפן, טמוקסיפן יכול להיות יעיל בנשים לאחר המנופאוזה לאור סיכון מופחת לגרימת מנופאוזה.

מקור:

Chen, X. et al.  (2017) European Respiratory Journal. 50, 1602337.

נושאים קשורים:  מחקרים,  יתר לחץ דם ריאתי,  אסטרוגן,  טמוקסיפן,  פולבסטרנט,  אנסטרזול,  BMPR2
תגובות