• יו"ר: פרופ' יוחאי אדיר
  • מזכיר ונציג ישראל ב-ERS: ד"ר אמיר בר שי
  • גזברית: ד"ר דניאל בן דיין
  • חברת ועד, עורכת האתר: ד"ר מיכל שטיינברג
  • חבר ועד: ד"ר דרור רוזנגרטן
מחקרים

טיפול באסתמה חמורה בעזרת Benralizumab

טיפול עם Benralizumab הראה יתרון משמעותי בעל חשיבות קלינית, בהשוואה לפלצבו, בהפחתת השימוש בגלוקוקוקטיקואידים והפחתת שיעור התפרצויות אסתמה בקרב מבוגרים עם אסתמה חמורה

05.06.2017, 21:00
אסתמה (צילום: shutterstock)

מטופלים רבים עם אסתמה חמורה מסתמכים על גלוקוקורטיקואידים פומיים לאיזון מחלתם. מחקר חדש בדק האם Benralizumab, נוגדן מונוקלונאלי המכוון נגד יחידת אלפא של הרצפטור לאינטרלוקין 5 המפחית באופן משמעותי התפרצויות של אסתמה, יהיה יעיל גם כטיפול חוסך סטרואידים בקרב מטופלים המסתמכים על גלוקוקקורטיקואידים לאיזון אסתמה חמורה עם אאזונופיליה.

המחקר הינו מחקר אקראי שנמשך 28 שבועות, מבוקר, שהעריך את ההשפעה של Benralizumab [במינון 30 מ"ג ניתן תת עורית כל 4 או 8 שבועות (כאשר שלושת המנות הראשונות ניתנות כל 4 שבועות)] בהשוואה לפלצבו על הפחתת מינון גלוקוקורטיקואידים פומיים, כאשר איזון האסתמה נשמר, בקרב מבוגרים עם אסתמה חמורה. התוצא הראשוני היה שיעור השינוי במינון הגלוקוקורטיקואידים הפומיים מהבסיס לאחר 28 שבועות. שיעור התפרצויות אסתמה שנתי, תפקוד ריאתי, סימפטומים ובטיחות הוערכו גם כן.

מתוך 369 מטופלים, 220 עברו רנדומיזציה לקבלת Benralizumab או פלצבו. שני מינוני הBenralizumab הפחיתו משמעותית את המינון החציוני הסופי של גלוקוקורטיקואידים מהבסיס ב75%, בהשוואה להורדה של 25% בקבוצת הפלצבו (p<0.001 לשתי ההשוואות). הסיכוי להפחתה במינון היה יותר מפי 4 עם הBenralizumab בהשוואה לפלצבו. מבין התוצאים המשניים, Benralizumab שניתן כל 4 שבועות הסתיים בשיעור התפרצויות אסתמה נמוך ב55% מהשיעור עם פלצבו (marginal rate 0.83 vs 1.83), וBenralizumab  שניתן כל 8 שבועות הסתיים בשיעור התפרצויות שנתי נמוך ב70% בהשוואה לפלצבו (marginal rate 0.54 בהשוואה ל1.83, p<0.001). לאחר 28 שבועות, לא הייתה השפעה משמעותית לאף אחד ממשטרי הטיפול עם הBenralizumab על FEV1, בהשוואה לפלצבו. ההשפעה על מגוון מדדים של תסמיני אסתמה הייתה מעורבת, כאשר חלק הראו הבדל משמעותי לטובת הBenralizumab  וחלק לא הראו הבדל משמעותי. תדירות של תופעות הלוואי היה דומה בין שתי קבוצות הBenralizumab  וקבוצת הפלצבו.

טיפול עם Benralizumab הראה יתרון משמעותי בעל חשיבות קלינית, בהשוואה לפלצבו, בהפחתת השימוש בגלוקוקוקטיקואידים והפחתת שיעור התפרצויות אסתמה בקרב מבוגרים עם אסתמה חמורה. השפעות אלו אירעו בלי השפעה משמעותית על FEV1.

מקור:
Oral Glucocorticoid–Sparing Effect of Benralizumab in Severe Asthma. Parameswaran Nair, M.D., Ph.D., Sally Wenzel, M.D., Klaus F. Rabe, M.D., Ph.D., Arnaud Bourdin, M.D., Ph.D., Njira L. Lugogo, M.D., Piotr Kuna, M.D., Ph.D., Peter Barker, Ph.D., Stephanie Sproule, M.Math., Sandhia Ponnarambil, M.D., and Mitchell Goldman, M.D. NEJM. [E pub May 22, 2017]

נושאים קשורים:  מחקרים,  אסתמה,  אסתמה חמורה,  סטרואידים,  גלוקוקוקורטיקואידים,  Benralizumab
תגובות