חדשות

פיתוח ישראלי הצליח להפחית ב-85% את משך הזמן הדרוש לבדיקת MRI

ד"ר ליאור ויצמן מהטכניון, שפיתח את השיטה ביחד עם צוות רופאים וחוקרים: "השימוש בשיטות החדשות הובילו לצמצום של עד 85% בכמות המידע שיש לאסוף בסריקת MRI"

מכשיר MRI. החברות הפרטיות מאתרות תורים פנויים במוקדי הזימון של בתי החולים ומוכרות אותם באלפי שקלים. צילום: אילוסטרציה

במסגרת עבודת מחקר שנעשתה בישראל פותחה טכנולוגיית MRI חדשה, המצליחה לקצר באופן משמעותי את זמן הסריקה. העבודה נעשתה על ידי ד"ר ליאור ויצמן, פוסט-דוקטורנט במעבדתה של פרופסור יונינה אלדר מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ביחד עם רופאה בכירה באיכילוב, ד"ר דפנה בן בעש"ט וד"ר אסף טל ממכון ויצמן.

המחקר מומן באמצעות מלגה שניתנה מטעם משרד המדע, בחסות תוכנית מרכזי המצוינות i-core של ות"ת וממשלת ישראל. דו"ח על העבודה פורסם בכתב העת Medical Physics.

לדברי ד"ר ויצמן, "צילום תמונת סטילס – משימה שמבצעים כיום כלאחר יד באמצעות סמארטפון - היה אתגר קשה ומעיק לפני כ-150 שנה. הלקוח נדרש להזמין תור בסטודיו מיוחד לצילום. הוא נדרש לשבת זמן רב מול המצלמה ללא ניע, בסיוע מייצבי ראש, בחדר אפוף עשן שאותו הפיצו מבזקי אור מסורבלים ופרימיטיביים. התהליך היה ארוך ויקר והתוצאה הייתה תמונה בשחור-לבן.

"הרעיון שלנו, ניצול הדמיון בין רצף לרצף ובין חתך לחתך ב-MRI, ושימוש בסריקות קודמות, מאפשר לצמצם דרמטית את זמן הסריקה תוך שיפור איכותה"

"סריקות ה-MRI המקובלות כיום מזכירות במידה לא מעטה את את חווית הצילום המיושנת ההיא: יש להזמין תור – לעתים חודשים מראש. לשכב ללא ניע כ-50 דקות לפחות בתוך מכשיר צר שאינו מומלץ לסובלים מקלסטרופוביה. המטופל, הסובל במשך כל הזמן הזה מרעשים צורמים המסוגלים לחדור מבעד לאוזניות ולאטמי האוזניים, מוזהר שכל תזוזה עלולה לפגום באיכות התמונה.

"מנקודת ראותו של המטופל השאיפה היא שסריקת MRI תדמה לצילום סטילס באמצעות הסמראטפון. אין ספק שהיום הזה עדיין רחוק, אולם לפחות הדרך לכך התקצרה מאד תודות למחקר שלנו".

"הנחת המוצא למחקר", הסביר ד"ר ויצמן, "הייתה שחלק גדול מן המידע הנאסף בסריקות ה-MRI הקיימות איננו נחוץ לאבחון המדויק. המידע הזה כולל חתכים (תמונות דו-ממדיות) המקובצות ברצפים. כל רצף בנוי מחתכים רבים, ההופכים אותו לתמונה נפחית מלאה של האיבר כולו. השיטה הקיימת, שבה נסרקים כל הרצפים במלואם, צורכת זמן סריקה ממושך מאוד.

לדבריו, "הגישה שנבחנה במחקר המשותף מבוססת על ניצול הדמיון שבין חתכים שונים ובין רצפים שונים. מאחר שבין חתכים קרובים ורצפים עוקבים שורר דמיון רב, אפשר לדגום רק חלק מהמידע הכולל וכך לקצר את זמן הסריקה מבלי להפסיד מידע משמעותי. יתר על כן, התהליך משפר משמעותית את איכות התמונה, מה שמאד מסייע לצוות הרפואי".

בעבודה בחנו החוקרים דרך נוספת לקיצור זמן הסריקה: שימוש בסריקות שבוצעו במטופל בעבר. באמצעות אלגוריתם שפיתחה קבוצת המחקר, בדקה המערכת את הדמיון שבין הסריקה הנוכחית לסריקות קודמות, ובדיקה זאת מאפשרת חיסכון רב במידע שיש לאסוף במסגרת הסריקה הנוכחית.

"השימוש בשיטות החדשות הובילו לצמצום דרמטי, של עד 85%, בכמות המידע שיש לאסוף בסריקת MRI. פירוש הדבר: משך הסריקה התקצר ב-85%. יתר על כן. פחת בכ-18% (18 דציבל) הרעש הנוצר בתוך מכשיר ה-MRI".

"האצה והשקטה של סריקות MRI מעסיקים כבר זמן רב חוקרים לא מעטים העוסקים בתחום הזה", הוסיף ד"ר ויצמן, "מרבית הפתרונות שנמצאו מצריכים חומרה ייעודית יקרה ואינם מאפשרים קיצור זמן הסריקה מבלי לאבד מידע חיוני רב. הרעיון שלנו, כאמור של ניצול הדמיון בין רצף לרצף ובין חתך לחתך, ושימוש בסריקות קודמות – מאפשר לצמצם דרמטית את זמן הסריקה תוך שיפור איכותה. כעת אנחנו מקווים שמרכזים רפואיים ויצרנים של מכשירי MRI יאמצו את תוצאות העבודה החלוצית הזאת וישפרו בכך את סריקת מערכות ה-MRI, מה שגם יועיל למטופל".

למאמר בכתב העת המדעי

נושאים קשורים:  חדשות,  MRI,  בדיקת הדמיה,  אלגוריתם,  ד"ר ליאור ויצמן,  הטכניון,  פרופסור יונינה אלדר,  דפנה בן בעש"ט,  ד"ר אסף טל
תגובות
אנונימי/ת
14.10.2015, 19:06

הישגים נפלאים ומרשימים, עלו והצליחו.