חדשות

מחקר במכון ויצמן: שימוש בתאי גזע עובריים שיקם ריאות פגועות

המחקר בוצע על עכברים, והחוקרים סבורים כי תוצאותיו מסמנות כיוון טיפולי עתידי בחולי מחלות ריאות קשות כמו נפחת, אסתמה וסיסטיק פיברוזיס

השוואה בין מצב הריאה לאחר שישה שבועות ממועד השתלת תאי הגזע (מימין), לבין התפתחותה לאחר 16 שבועות (משמאל); ראו הסבר מפורט בידיעה (מקור: מכון ויצמן)

מחקר שנעשה במכון ויצמן עשוי להצביע שיטה טיפולית חדשה למחלות ריאות הקשות נפחת (אמפיזמה), ברונכיטיס, אסתמה וסיסטיק פיברוזיס, תוך שימוש בתאי גזע עובריים; על המחקר דווח אתמול (יום ג') בכתב העת Nature Medicine.

מחלות ריאות אלו, שבהן הריאות פגועות ולמעשה דורשות "תיקון", הן גורם המוות השני במספר בעולם. בארה"ב בלבד, יותר מ-35 מיליון אמריקאים סובלים ממחלות ריאות כרוניות.

פרופ' יאיר רייזר (צילום: מכון ויצמן)

פרופ' יאיר רייזר (צילום: מכון ויצמן)

המחקר בוצע על ידי ד"ר חוה רוזן, בהנחיית פרופסור יאיר רייזנר מהמחלקה לאימונולוגיה. מכון ויצמן מסר, כי העבודה החלה בשל הדמיון הרב שבין תאי הגזע שבריאות לבין תאי הגזע של מוח העצם. בשניהם לא מפוזרים תאי הגזע באופן שווה, אלא מרוכזים בגומחות ייעודיות, שבהן קיימים כל הגורמים שתאים אלו זקוקים להם כדי לשגשג.

פרופסור רייזנר הבהיר, כי "רצינו לדעת אם אפשר להשתמש בידע ובחוקים שאנחנו מכירים מהשתלת מוח עצם, וליישם אותם בריפוי ריאות".

השוואה בין מצב הריאה לאחר שישה שבועות ממועד השתלת תאי הגזע (מימין), לבין התפתחותה לאחר 16 שבועות (משמאל). בירוק: תאים שמקורם בתאי הגזע המושתלים על רקע תאי הריאה של המושתל, שאינם ירוקים. התמונות מראות היווצרות מתמשכת של תאי ריאה חדשים, המחליפים את התאים שניזוקו. צילום באמצעות מיקרוסקופ 2-Photon

השוואה בין מצב הריאה לאחר שישה שבועות ממועד השתלת תאי הגזע (מימין), לבין התפתחותה לאחר 16 שבועות (משמאל). בירוק: תאים שמקורם בתאי הגזע המושתלים על רקע תאי הריאה של המושתל, שאינם ירוקים. התמונות מראות היווצרות מתמשכת של תאי ריאה חדשים, המחליפים את התאים שניזוקו. צילום באמצעות מיקרוסקופ 2-Photon

השתלת מוח עצם מתבססת על שני גורמים עיקריים: יכולתם של תאי הגזע של הדם, לאחר שהוכנסו לזרם הדם, לנווט באופן עצמאי את דרכם לגומחות, ואחר כך לפַנות, בגומחות עצמן, מקום לתאי הגזע המושתלים. במחקר נבחנה השאלה אם אפשר להשתמש בשיטה זאת גם בהשתלה של תאי גזע לריאות. במקביל, היה גם צורך למצוא מקור לתאי גזע ריאתיים בהם אפשר יהיה להשתמש בהשתלה, כאשר רקמות הריאה הן "מצרך" נדיר למדי.

עורכי המחקר התגברו על המכשולים באמצעות שימוש בתאי גזע עובריים בני 20 שבועות, לאחר שהצליחו לקבוע שזה משך הזמן האידיאלי לשימוש בתאים. תאים צעירים יותר לא ישלימו את תהליך ההתמיינות, ואילו מבוגרים יותר עלולים להפוך לתאים סרטניים.

כדי לפַנות מקום בגומחות, פיתח הצוות שיטה ייחודית שאיפשרה להכין אותן לקראת הגעתם של התאים המושתלים. בסדרת ניסויים במודל עכבר הוחדרו, בזריקה פשוטה לווריד, תאי הגזע לריאות פגומות. תאי הגזע של הריאות העובריות ניווטו את דרכם ונקלטו בריאות, ולאחר כשישה שבועות התמיינו כתאי ריאה רגילים.

התוצאה היתה שיקום מלא של ריאות העכברים, תוך שיפור משמעותי בנשימה.

פרופסור רייזנר מסר, כי בהמשך המחקר הוא מקווה לקבוע מה הוא המינון המינימאלי של תרופות המסייעות למניעת דחיית שתל שיאפשר השתלת תאי הגזע בריאות של בני-אדם.

"החזון האמיתי על סמך הצלחות אלו", הדגיש, "הוא בהקמת בנק רקמות ריאה, שישמש מקור לתאי הגזע העובריים. באמצעות בנק כזה, ייתכן שיתאפשר טיפול זמין ויעיל לסובלים ממחלות ריאות קשות".

לדיווח על המחקר לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  מכון ויצמן למדע,  מחלות ריאות,  סיסטיק פיברוזיס,  נפחת,  אסתה,  ברונכיטיס,  תאי גזע,  ד"ר חוה רוזן,  פרופסור יאיר רייזנר
תגובות