הקשר שבין מתן אנטיביוטיקה בגיל מוקדם לבין התפתחות אסתמה וצפצופים דווח כבר בעבר, אולם ההקשר הנסיבתי איננו ברור דיו.
עוד בעניין דומה
חוקרים מאוניברסיטת מנצ'סטר שבאנגליה ביקשו לבדוק את הקשר בין מתן אנטיביוטיקה בגיל מוקדם לבין אטופיה, צפצופים (Wheeze) והתלקחות של אסתמה. כמו כן, ביקשו החוקרים לבדוק את הקשר שבין מתן אנטיביוטיקה לבין תגובתיות חיסונית ווריאציה גנטית בנטייה לאסתמה בכרומוזום 17 לוקוס q21.
החוקרים עקבו אחר 916 ילדים מלידתם ועד לגיל 11. היקף השימוש באנטיביוטיקה, אפיזודות של צפצופים ומקרי התלקחות של אסתמה תועדו על סמך התיקים הרפואיים. נבחנה השפעת האנטיביוטיקה באמצעות אנליזה אורכית. בהגיע הילדים לגיל 11, החוקרים בדקו את התגובתיות החיסונית של תאי הדם המונונוקלאריים של הנבדקים לוירוסים (רינווירוס ו-RSV) וחיידקים (המופילוס אינפלואנזה וסטרפטוקוקוס פנאומוניה). בנוסף, החוקרים העריכו את הקשר בין פולימורפיזם ב-17q21 לבין רישום של אנטיביוטיקה.
החוקרים מצאו סיכון מוגבר לאבחנה של צפצופים אצל ילדים שקיבלו אנטיביוטיקה (שיעור סיכון [HR]י; 1.71, רווח בר סמך 95%; 1.32-2.23; p<0.0001). בנוסף, נמצא סיכון לצפצופים חמורים או התלקחות אסתמה אצל אלו שקיבלו טיפול באנטיביוטיקה (HR; 2.26, רווח בר סמך 95%; 1.03-4.94; p=0.041). אצל ילדים שסבלו מצפצופים וקיבלו טיפול אנטיביוטי, נמצא סיכון מוגבר משמעותית להתלקחויות ואשפוז בשנתיים שלאחר מתן הטיפול האנטיביוטי. אצל ילדים שקיבלו טיפול אנטיביוטי בילדותם המוקדמת נמצאה השראה נמוכה יותר של ציטוקינים, שהכרחיים בהגנה כנגד הזיהומים הוירליים ב-RSV ורינווירוס. לא נמצאו הבדלים בתגובתיות החיסונית כנגד חיידקים. וריאנטים ב-17q21 היו קשורים עם רישום אנטיביוטיקה בגיל המוקדם.
החוקרים מסכמים, שהקשר בין נטילת אנטיביוטיקה בגיל הצעיר לבין אסתמה עשוי לנבוע מקומפלקס מורכב של משתנים. גורמים חבויים שעשויים להעלות את הסבירות הן לרישום אנטיביוטיקה בגיל הצעיר והן לאסתמה בהמשך מעלים את הנטייה לזיהומים ויראליים שנובעים מתגובה חיסונית לקויה ווריאנטים גנטיים ב-17q21.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
