בניסויים מהעת האחרונה נמצא כי טיפול קו-ראשון בגפיטיניב (אירסה, אסטרהזניקה ישראל), מעכב טירוזין קינאז מכוון לקולטן גורם גדילה אפידרמלי (EGFR), עדיף באופן משמעותי, על פני כימותרפיה סטנדרטית עבור חולי סרטן ריאות מסוג תאים לא-קטנים (NSCLC) עם מוטציה ב-EGFR. עד היום לא הובהרה היעילות של טיפול בגפיטיניב בקרב חולים בגיל הזקנה, שאובחנו כחולים ב-NSCLC עם מוטציות ב-EGFR.
עוד בעניין דומה
מטרת ניסוי זה הייתה לחקור את היעילות ואת המעשיות בשימוש בגפיטיניב, עבור חולים בני 75 שנה או יותר חולי NSCLC עם מוטציות ב-EGFR שלא קיבלו כימותרפיה. באופן כללי, אין התוויה לטיפול בחולים אלו באמצעות דובלטים מבוססי פלטינה.
לניסוי גויסו חולים בני 75 שנה ומעלה, עם PS 0-1, שאובחנו עם NSCLC עם מוטציה ב-EGFR, ושלא קיבלו כימותרפיה בעבר. החולים שגויסו, קיבלו 250 מ"ג/יום של גפיטיניב פומי.
בין ינואר 2008 למאי 2009 גויסו 31 חולים, כולם התאימו למחקר. חציון הגיל של המשתתפים היה 80 שנה (טווח 75–87). 25 חולים (81%) היו נשים, ואצל 30 חולים (97%) נמצאה אדנוקרצינומה. שיעור התגובה הכולל היה 74% (95%iCI, 58%-91%), ושיעור השליטה במחלה היה 90%. חציון הזמן עד להתקדמות המחלה היה 12.3 חודשים. תופעות הלוואי הנפוצות היו פריחה, שלשול ואי-תפקוד של הכבד. קרה מקרה מוות אחד, עקב מחלת ריאות אינטרסטיטיאלית, שהיה קשור לטיפול.
חולים בגיל הזקנה סובלים בדרך כלל מיותר מחלות נלוות ומתפקוד איברים נמוך יותר, בהשוואה לחולים צעירים יותר. רעילות הקשורה לטיפול אצל חולים בגיל הזקנה היא עניין משמעותי יותר מאשר אצל חולים צעירים. באנליזת תת-קבוצה בניסוי BR.21, נמצא כי יעילות הטיפול בארלוטיניב בחולים בגיל הזקנה הייתה דומה לזו של מקביליהם הצעירים יותר מבחינת שרידות ואיכות חיים, אך הם חוו רעילות גדולה יותר. בניסוי הנוכחי הרעילות הייתה, בדרך כלל, קלה וצפויה מראש. פריחה, שלשול ועלייה ברמות הטרנסאמינאז, נראו באורח שכיח, בדומה לניסויים אחרים של EGFR-TKIs.
החוקרים ציינו כי זהו הניסוי הראשון שאישר את הבטיחות ואת היעילות של טיפול קו-ראשון בגפיטיניב בחולים בגיל הזקנה, הסובלים מ-NSCLC עם מוטציות ב-EGFR. בהתחשב בפעילות נוגדת הסרטן החזקה וברעילותו הקלה, גפיטיניב עשוי להיות עדיף כטיפול קו-ראשון על פני כימותרפיה סטנדרטית, עבור אוכלוסיה זו.
מקור: