פרופסור עמיחי (עמי) רובין, לשעבר סגן מנהל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה ומנהלו הראשון של המכון לתפקודי ריאה הלך לעולמו במוצאי שבת בגיל 74.
עוד בעניין דומה
פרופסור רובין שימש במשך 43 שנים בתפקידים רבים בבית החולים רמב"ם. הוא החל את עבודתו
ב-1969 כסטז'ר במחלקתו של פרופסור אהרון ולירו, מנהל פנימית ב' דאז, מהאבות המייסדים של בית החולים וממקימי הפקולטה לרפואה בטכניון. רובין התמחה ברפואה פנימית, נחשף לתחום מחלות הריאה ודרכי הנשימה ומיקד בתחום זה את פעילותו, בהדרכת פרופסור גדעון אלרועי, לימים מנהל פנימית א'.
את ההשתלמויות שלו במחלות ריאה ודרכי נשימה ערך בין השאר בבית החולים "בית ישראל" בבוסטון ובביה"ס לרפואה של הרוורד. הוא רכש ניסיון קליני עשיר בחקר השפעות העישון והטבק על מחלות הריאה. פרופסור רובין היה אחראי להוראת מחלות הריאה בקורס למבוא ברפואה קלינית בטכניון, ורבים מרופאי רמב"ם היו תלמידיו.
בהשראת פרופסור אלרועי, ויחד עמו, הקים רובין מרפאות ייעוץ וקיבל אחריות על המעבדה לתפקודי ריאה במקביל לתפקידו כסגן מנהל פנימית א'. במשך 23 שנים היה מנהל המכון לתפקודי ריאה ברמב"ם. בשנת 1986 התמנה פרופסור רובין לסגן מנהל ביה"ח, והיה אחראי לתפעולו של האגף הפנימי.
פרופסור רובין היה יו"ר הוועדה לאסבסטוזיס במשרד הבריאות וגם סגן יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה. עם צאתו לגמלאות שימש כיו"ר ועדת הנסיעות לחו"ל בבית החולים ויו"ר שותף של ועדת הלסינקי.
היה מראשוני החוקרים של דום נשימה בשינה (יחד עם פרופסור פרץ לביא, כיום נשיא הטכניון).
פרופסור רפי ביאר מנהל רמב"ם הפיץ בקרב רופאי בית החולים את ההודעה הבאה:
"עם שחר, בתשעה באב, נפטר פרופסור עמי רובין, לשעבר סגן מנהל ביה"ח ומנהלו הראשון של המכון לתפקודי ריאה. פרופסור רובין נפטר במחלקה פנימית א', שבה שימש שנים ארוכות כסגן מנהל מחלקה. הוא היה קלינאי מעולה, בלט בכושר ארגון, שליטה במשאבים ובעובדים. בתחום ההוראה - הערכות הסטודנטים שלו היו מן הגבוהות, הן בהרצאות והן בהוראה הקלינית ליד מיטת החולה. בלט יותר מכל בנאמנותו לחוליו. עמי רובין היה אחד מבכירי הרופאים ברמב"ם, שותף נאמן לעיצוב דמותו וערכיו של המוסד במשך תקופה ארוכה. דמותו תחסר לנו".
פרופסור רובין הותיר אחריו את רעייתו סוזי, ילדיו דורון, מיכל, שלומית ואורית, נכדים ואחות (עדנה).