שחמת

מטה-אנליזה: טיפול באלבומין במקביל לניקור מיימת

ממטה אנליזה שכללה מחקרים שבחנו את הטיפול באלבומין במקביל לניקור מיימת בהשוואה להיעדר טיפול או לטיפול אחר, עולה כי אלבומין הוא אפשרות הטיפול המועדפת

19.04.2012, 08:25

מיימת היא אחד הסיבוכים השכיחים של שחמת הכבד, והיא קשורה בפרוגנוזה ירודה. המיימת גורמת גם לאי-נוחות ולקשיי נשימה, לעתים במידה המצריכה אשפוז. Spontaneous Bacterial Peritonitis מתפתח ב-25%–30% מהמקרים.

ניקור (therapeutic paracentesis) היא כיום אפשרות הטיפול המרכזית עבור מטופלים הסובלים ממיימת חמורה (tense ascited – דרגה 3 ומעלה) או ממיימת עמידה לטיפול. ניקור של נפח גדול (LVP – Large volume paracentesis) הוא מהיר יותר, וכרוך בפחות תופעות לוואי מאשר טיפול במשתנים.

אחת מתופעות הלוואי של ניקור מיימת היא פגיעה בתפקוד מחזור הדם (PCD – postparacentesis circulatory dysfunction). תפקוד מחזור הדם פגוע גם טרם הניקור בקרב מטופלים הסובלים ממיימת, והניקור מוביל להגברת ההחזר הוורידי, אך גם לירידה בהתנגדות כלי הדם הפריפריים, לירידה בלחץ הדם ולהפעלה של מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון ושל המערכת הסימפטטית. PCD מוגדר כעלייה של 50% ומעלה ב-plasma renin activity, והופעתו קשורה בשיעור גבוה של חזרת המיימת, התפתחות hepatorenal syndrome, היפונתרמיה (dilutional) וכן ירידה בשרידות.

אלבומין מוכר כטיפול המסייע בשימור תפקוד מחזור הדם לאחר ניקור מיימת בנפח גבוה מאז שנות ה-80, ולפי ההנחיות האמריקאיות והאירופיות מומלץ להשתמש בו במקביל לניקור בנפח של מעל ל-5 ליטרים. מאז שנות ה-90 מחפשים אלטרנטיבות זולות יותר לטיפול זה, כגון קולואידים מלאכותיים או וזוקונסטריקטורים. מטה-אנליזה זו בחנה את יעילותו של אלבומין בהשוואה לטיפולים אלו.

נכללו 17 מחקרים מבוקרים אקראית (RCTs) שהשוו בין טיפול באלבומין להיעדר טיפול או לטיפול אחר. המחקרים בוצעו בשנים 1988–2010, וכללו 1,225 משתתפים. גילם הממוצע של המשתתפים במחקרים השונים היה 46.9–61.4 שנים, 73.6% מכלל המשתתפים היו גברים, ואלכוהוליזם היה הסיבה השכיחה ביותר לשחמת (71.3% מכלל המשתתפים).

טיפול באלבומין הוריד משמעותית את שכיחותו של PCD. בשלושה מחקרים שבהם הושווה טיפול באלבומין להיעדר טיפול נראתה ירידה של 93% בסיכון ל-PCD בטיפול באלבומין (OR 0.07 95%CI 0.02-0.22). ב-13 מחקרים שבהם הושווה טיפול באלבומין לטיפולים אחרים נראתה ירידה של 61% בסיכון ל-PCD בטיפול באלבומין (OR 0.39 95%CI 0.27-0.55). הטיפול באלבומין היה יעיל יותר באופן מובהק בהשוואה לכל אחד מהטיפולים האחרים שנבחנו (dextran ,gelatin ,hydroxyethyl starch, סליין היפרטוני).

הטיפול באלבומין הוריד משמעותית גם את הסיכון להיפרנתרמיה – הסיכון היה נמוך ב-80% בהשוואה להיעדר טיפול (OR 0.20 95% CI 0.05-0.74), ונמוך ב-42% בהשוואה לטיפולים אחרים (OR 0.58 95% CI 0.39-0.87).

כמו כן הוריד הטיפול את הסיכון לתמותה – על פי 11 מחקרים שבהם הושווה אלבומין לטיפולים אחרים, הסיכון לתמותה היה נמוך ב-36% בטיפול באלבומין (OR 0.64 95%CI 0.41-0.98). רק במחקר אחד שבחן את הטיפול באלבומין בהשוואה להיעדר טיפול דווח על תמותה, ובמחקר זה לא נמצאה השפעה מובהקת.

החוקרים מסכמים כי על פי תוצאותיה של מטה-אנליזה זו, הטיפול באלבומין מפחית את התחלואה ואת התמותה הכרוכות בניקור נפח גבוה של נוזל מיימת בקרב מטופלים הסובלים ממיימת חמורה, הן בהשוואה להיעדר טיפול והן בהשוואה לאפשרויות טיפול אחרות שנבחנו.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Bernardi et al.; Albumin Infusion in Patients Undergoing Large-Volume Paracentesis: A Meta-Analysis of Randomized Trials, Hepatology. 2012 Apr;55(4):1172-81

נושאים קשורים:  שחמת,  מיימת,  ניקור,  אלבומין,  מחקרים
תגובות