• יו"ר: פרופ' יוחאי אדיר
  • מזכיר ונציג ישראל ב-ERS: ד"ר אמיר בר שי
  • גזברית: ד"ר דניאל בן דיין
  • חברת ועד, עורכת האתר: ד"ר מיכל שטיינברג
  • חבר ועד: ד"ר דרור רוזנגרטן
דעות

עזרה ראשונה לטיפול בשחיקה

הגורם הקריטי לשחיקת הרופאים הוא העומס. בבתי החולים הבעיה האקוטית היא מספר שעות העבודה ובקהילה המפגש הקצר מדי בין הרופא למטופל מחייב ריבוי פגישות וטרטור של המטופל

תיאוריית הצרכים של הפסיכולוג אברהם מאסלו עוסקת במניעים של אדם בחייו, כולל המוטיבציה לעבודה.
התיאוריה מניחה כי קיימים צרכים אוניברסליים המשותפים לכל בני האדם, אשר מניעים אותם. ישנה היררכיה של הצרכים, על-פי סדר חשיבותם. כאשר צורך בא על סיפוקו, הוא אינו פועל עוד כגורם המניע את האדם, אלא האדם פונה להגשמת הרמה הבאה במעלה. המדרג מתחיל בצרכים הבסיסיים ביותר של האדם, כמו מזון, שינה והיגיינה, ומסתיים בקודקוד הפירמידה, שהוא הצורך במימוש עצמי. הרעיון הבסיסי של התורה כפי שניסח אותה מאסלו:

תרשים 1:  הפרמידה של מאסלו
תרשים 1: הפרמידה של מאסלו

אם צורך מסוים אינו מסופק, לא תהיה אפשרות להתקדם בפירמידה ולפעול למימוש צרכים גבוהים יותר.

מכאן מובנת עוצמת מאבקם של המתמחים בבתי החולים, בהיותם נאבקים על הצרכים הבסיסיים ביותר של הקיום האנושי. זו הסיבה שהמתמחים מוכנים לוותר על האידיאל למימוש עצמי (להציל חיים), על הכבוד (נטישת מחלקות), על השייכות (נרד מהארץ) ועל הביטחון בקיום הפיזי (יציבות תעסוקתית). חיוב המומחים בביצוע תורניות בנוסף לכוננויות גורם לגלישה בפירמידה שמתבטאת בהצטרפות הבכירים למאבק המתמחים.

שחיקה היא התכלות של המאגרים הפיזיים, הנפשיים והרגשיים של האדם. שחיקה מעבודה מופיעה כאשר קיים פער גדול בין ההשקעה הנדרשת בעבודה ובין התגמול. שחיקה נפשית עלולה להפוך לתחלואה גופנית ונפשית שפוגעת בכושר העבודה ולכן כדאי למנוע אותה.

הגורם הקריטי לשחיקה הוא העומס, ולכן יש להפחית אותו. בבתי החולים הבעיה האקוטית היא מספר שעות העבודה. להלן הצעות אחדות להקטנת מספר שעות העבודה, מבלי לפגוע בתפקודה היעיל של המערכת:
א. קיצור תורניות ל-18 שעות. התורן יגיע בשעה שלוש בצהרים, יעודכן בבעיות של החולים בדומה ל"תורן חוץ" ויישאר עד תשע בבוקר בבית חולים לצורך עדכון רופא בכיר. מתמחה שיידרש לבצע יותר מ-6 תורניות בחודש, יבצע תורנויות מקוצרות עד אשר יאוישו תקנים בהיקף המתאים. מומחים יבצעו תורניות לילה מקוצרות באופן קבוע. הכול צריך להיעשות, כמובן, בלי לפגוע בשכר המשרה.
ב. "תורנות חצי" תזכה את התורן בחצי יום חופש למחרת (יצא ב-12:00 במקום ב-16:00).
ג. קיצוץ ימי חופשה זו טעות, כי חופש מונע שחיקה. כדאי לעודד רופאים לנצל ימים צבורים.
ד. חוק שעות העבודה והמנוחה מגדיר: יום עבודה לא יעלה על שמונה שעות עבודה. שבוע עבודה לא יעלה על ארבעים וחמש שעות עבודה. לפחות שלושים ושש שעות רצופות בשבוע הן המנוחה השבועית של העובד.

"יום שלאחר תורנות", אינו יום מנוחה שבועי! הוא נדרש להשלמת שעות שינה. גם רופאים זקוקים ליום מנוחה שבועי, שיאפשר להם הרפיה ופנאי עם המשפחה. בנוגע לתקנים הנוספים, הרי שבשלב זה, כשעדיין לא נכנסו רופאים חדשים למערכת, כדאי לשמור על רווחתם של הרופאים שעובדים בה.

ומה קורה ברפואת הקהילה?
רופא הקהילה נדרש לקבל אנמנזה מלאה, לבדוק בדיקה גופנית, לעקוב אחר מדדי בריאות, להקליד את המידע למחשב ולתת טיפול ב-12 דקות. עליו גם להיות אמפתי ומסביר פנים. מכיוון שלא ניתן למלא את כל הדרישות ב-12 דקות, נאלץ הרופא להזמין את המטופל לביקורת חוזרת. כך, במקום לתת טיפול יסודי בפעם אחת, ניתן הטיפול במנות קטנות תוך טרטור המטופל. כאשר הרופא נשחק, מופיעה תופעת ה"הקפצות" ואז המטופל מופנה הלוך ושוב ליועצים מומחים (הפניה ניתן למלא תוך 5 דקות). מאבקם של רופאי הקהילה מתבצע ברמת הפרט ולא כקבוצה, אך התוצאה מזיקה למערכת לא פחות. חולים מזהים רופאים שחוקים לפי יחסם הציני והאדיש וכך נוצר מאזן לקוחות שלילי.

מכאן נובעות כמה מסקנות:
א. כדי להוריד את העומס על רופאי הקהילה, כדאי להעלות את משך המפגש רופא-מטופל.
ב. רצוי לקצר בירוקרטיה באמצעות מחשוב ולייעד כוח אדם מנהלי לצורך מתן סיוע מנהלתי לרופא (הדפסת מכתבים, הזמנת טפסים וכדומה).

השעון צריך להיות הוגן, כלומר דו כיווני, ולא לשמש כלי לקיצוץ ימי חופשה/הורדת שכר, כי אז תוחמר השחיקה ותואץ. נושא השכר הוא חשוב ביותר, אך הטיפול בעומס קודם, כי הוא מערער את בסיס הפירמידה.

המאמר המלא:

עומס, שחיקה וצורך בהחלמה בקרב מתמחות ברפואה פנימית וברפואת משפחה, איילת בר אילן וחב', 'הרפואה', אוגוסט 2011, כרך 150 חוב' 8

לסיקור המאמר באתר דוקטורס אונלי

נושאים קשורים:  דעות,  מאבק הרופאים,  שחיקת רופאים
תגובות