דעות

ההסכם מהווה הישג משמעותי ומביא בשורה לרפואה הציבורית

"עקב ריבוי הבעיות הדחופות לא יכולנו להסתפק בדרישה אחת או שתיים. הנפנו דגלים רבים ולא זנחנו אותם לאורך כל המאבק". יו"ר הר"י ד"ר ליאוניד אידלמן מסכם את המאבק ותוצאותיו

המאבק על גיבוש הסכם קיבוצי חדש הסתיים.
הגענו להסכם שמהווה הישג משמעותי ומביא בשורה לרפואה הציבורית במדינת ישראל.

לפני כשנה, במסגרת ההכנה למאבק, פנינו לכל הארגונים, לכל האיגודים ולכל רופא ורופאה בבקשה להביא בפנינו הנושאים העומדים על סדר יום הרפואה הציבורית. היה לנו ברור שהרפואה הציבורית סובלת ממכלול של בעיות שמחמירות והולכות, בעיות שלא טופלו עשרות שנים, אשר עלולות להביא לקריסה של הרפואה בישראל. על רקע זה, הכרזנו על מאבק להצלת הרפואה הציבורית במדינה.

בתחילת הדרך הנפנו מספר דגלים, ביניהם:

· הוספת 1,000 תקני רופאים
· העלאת ערך השעה ב-50%
· הורדת עומס התורנויות
· הורדת עומס העבודה בקהילה
· חיזוק הפריפריה
· טיפול במקצועות במצוקה
· יצירת אופק קידום לרופאים מומחים

חלפו 158 יום של שביתות ועיצומים, הפגנות, עצרות המוניות, קמפיין תקשורתי וציבורי, וצעדים ארגוניים שטרם נראו כמותם במאבקי הרופאים.

ניהלנו מו"מ פתלתל ועיקש על גיבוש ההסכם, בין המורכבים ביחסי עבודה. עקב ריבוי הבעיות הדחופות לא יכולנו להסתפק בדרישה אחת או שתיים. הנפנו דגלים רבים ולא זנחנו אותם לאורך כל המאבק.
דרשנו 1,000 תקנים, אותם קיבלנו.

דרשנו להביא למצב שהמתמחים לא ייאלצו לבצע יותר מ-6 תורנויות וקבלנו אשרור של לגיטימיות דרישה זו. קיבלנו כלים לטיפול בבעיה בצורה של תוספת תקנים וכן אפשרות לאכיפה.
דרשנו העלאת שכר השעה ב- 50% והגענו לעלייה של כ- 49% בממוצע.

הודענו מתחילת המאבק שהדרך היחידה למנוע קריסה של מערכת הרפואה הציבורית היא עידוד רופאים בתוך המערכת ורופאים עתידיים שאין די במספרם, להשקיע יותר ברפואה הציבורית. מי שעובד יותר - ישתכר יותר.

בהתאם לכך, שמנו דגש על העצמת שכר השעה באופן שתעריפי העבודה הנוספת יוגדלו משמעותית, כך לדוגמה תעריף תורנות מומחה יגיע למעל 3600 ₪.

הנפנו דגל של תמיכה בפריפריה, בה מצב הרפואה קטסטרופלי. הבאנו לכך, שבעזרת המענקים שיוקצו לכך, יתאפשר גיוס רופאים חדשים לרפואה בפריפריה, ובעזרת ההגדלה המשמעותית של ההשתכרות תיווצר נהירה של רופאים לפריפריה.

בנוסף, הבאנו להטבה משמעותית עם המקצועות במצוקה, כאשר רשימת המקצועות הורחבה בהתאם לדרישתנו.

רופאי הקהילה יזכו בתוספות השכר הכלליות ובנוסף יהנו מהפחתת עומס העבודה- הפחתת מספר המטופלים והפחתת הנורמה, תוספת ימי השתלמות ועוד.

נושאים נוספים, בין החשובים ביותר בהסכם, שהצלחנו לקדם-
הבאנו לפריצת דרך בכל הקשור לאופק הקידום של הרופא על-ידי יצירת מעמד חדש של "מנהל שירות", לשמירת ההשתכרות בעת השתלמות, לתגמול עבור קריאה לבית החולים שלא בזמן כוננות, להכרה ברופאים החשופים לקרינה בעת עבודתם - כעובדי קרינה עם תוספת של 10 ימי חופשה.

קיימנו דיונים ממושכים על אופן דיווח הנוכחות של הרופא בעבודה. לאחר המלצה של הבוררים בשנת 2008 ודרישה של מבקר המדינה לגבי הנהגת שעון נוכחות היה עלינו להשקיע מאמץ על-מנת להתאים את תנאי הדיווח לעבודת הרופא. השגנו גמישות רבה בשעות העבודה של הרופא, הכרה בזכותם של הרופאים ליציאה בתפקיד ועוד. על-פי ההסכם, חובת המעסיק לשלם שעות נוספות, וזאת מיד עם החלת דיווח הנוכחות באופן חדש. השעות הנוספות מתוקצבות במסגרת ההסכם.

ההסכם נחתם ל- 9 שנים החל מיולי 2010, כאשר כ-70% מהתוספות תתקבלנה עד 3 שנים מהיום (אנו מציגים את פרטי ההסכם באתר המאבק של הר"י).

ברצוני להודות לכל הרופאים שלקחו חלק פעיל במאבק ולהביע את תקוותי שההסכם יביא לשינוי המגמה ברפואה הציבורית, לחיזוקה ולטובת המטופלים והרופאים כאחד!

נושאים קשורים:  דעות,  שביתת הרופאים,  ההסתדרות הרפואית בישראל
תגובות
ישראל
28.08.2011, 22:14

קראתי ההסכם
הסכם מזעזע
עם כל הרופאים שדיברתי איתם, צעירים וותיקים כמוני, כולנו חשים מרומים ופגועים.
הענשתם אותנו ואת משפחותינו קשות למשך תשע השנים הבאות.

ישראל אשר
03.09.2011, 08:57

אני מרבה להשמיץ את ההסכם ולא שיניתי דעתי, זה באמת הסכם רע. אבל, יאמר לזכותו בדבר אחד שאין בו, ( לכל אלו שנושאים את שם הרפואה הציבורית לשווא ), אין בהסכם שר"פ שב"ן ודומיהם, וטוב שכך.
מי שתומך בשרפים למיניהם לא יכול לטעון לנקיון כפיו בהתייחס לשמירת הרפואה הציבורית.
טוב מאוד שאין שר"פ ושב"ן. אבל, ההסכם עצמו הוא בכיה לדורות.

פרופ' מיכאל שכטר
04.09.2011, 21:55

ב 25 באוגוסט 2011 נחתם ההסכם הקיבוצי בין ההסתדרות הרפואית ומדינת ישראל, כאשר השושבינים הם קופות החולים ו"הדסה". כצעד ראשון אני ממליץ לכולם לקרוא בעיון את ההסכם במלואו.

כאשר תסיימו לעיין בהסכם, והיה אם אתם מבינים את כל פירטי ההסכם - אז באמת עברתם את מרבית המכשולים.

לאחר עיון מעמיק שלי בהסכם שאלתי עמיתים שלי לגבי מספר סוגיות שעלו (ואביא רק מעט מהן):

1. חלק מהתוספת למשכורת מתחילים לקבל מאוגוסט 2012 (דהיינו בעוד שנה). לא מחר ולא מחרותיים. רק בעוד שנה. מדוע? כזכור לוותיקים בין הרופאים, כתוצאה מהסכם השכר הקודם אסור היה לנו הרופאים לשבות עשר שנים. בתום עשר השנים אמור היה להתחדש הסכם השכר. אולם במשך עשר השנים האחרונות, בעוד הרופאים היו מנועים מכל שביתה, קיבלו מגזרים שונים במשק הישראלי תוספות שכר מפליגות לכל הדעות בעוד שהרופאים קיבלו תוספת זעומה ביותר המסתכמת באחוזים נמוכים בהרבה משאר המגזרים. אז למען השם - מדוע שוב "אונסים" אותנו לשבת בשקט 9 שנים ונותנים לנו תוספת רק בעוד שנה? האם לא היה הגיוני לקבל את התוספת כעת, כאשר חלפו עשר "השנים הרעות" שבהן נמנענו מכל שביתה? מדוע מגזרים אחרים קיבלו תוספות ואנחנו קיבלנו רק "פירורים"?
2. מי שיעיין היטב בהסכם השכר ימצא עם זאת, שרוב התוספות כלל לא נקבל לפני שנת 2013 (!!!) (כן אתם קוראים נכון, לא מחר ולא מחרתיים). כזכור לכולנו שנת הלימודים נפתחה היום בקול תרועה רמה. ולא בכדי. המורים, שאין ספק שעובדים קשה, זכו השנה לתוספת שכר של 50% שמקבלים החודש (!!!) ולא בעוד שנתיים. גם עובדי הנמלים ששבתו קיבלו החודש תוספת של שכר. לא בעוד שנתיים. רבני הערים קיבלו תוספת של 150% (!!!! – כן – אתם קוראים נכון) החל מהחודש ולא בעוד שנתיים. אפילו העובדים הסוציאלים קיבלו החודש את מלוא תוספת השכר של 32%. אז מדוע הרופאים יקבלו תוספת רק משנת 2013??? למה, האם אנחנו פחות טובים??? האם אנחנו פחות יעילים למשק? אז לא ולא. אנחנו פשוט כנראה פראיירים. אין לכך כל הסבר אחר. נכון שיטענו שהיו הרבה דרישות שהר"י דרשה, אולם כפי שכתבתי בעבר, הדרישה הבסיסית ביותר – העלאת שכר היסוד – משום מה נעלמה מראש סולם הדרישות שלנו. האם זו טקטיקה נכונה? היו שתמכו בדעתי שמוטב היה להעלות את נושא העלאת שכר היסוד כדרישה עיקרית וכמעט בלעדית כבר בתחילת המשא ומתן. שופר הר"י הרישמי טען שאני ושכמותי טועים – שכן מטרת הר"י לשפר את כלל הרפואה הציבורית. ולכן העלו למעלה מ 100 דרישות ואת דרישת העלאת שכר היסוד לא שמו כדרישה בלעדית. אני סברתי שלדרוש העלאת שכר יסוד הוא המעשה הלגיטימי ביותר שקיים שכן ממנו נגזרים כל שאר הדברים. לצערי נשארתי במיעוט ודרישתי נשארה על הנייר בלבד.
3. בתקשורת מסרו לנו על הישג בשביתה. שיש דרגה נוספת שתשפר את שכר הרופאים המומחים – "מנהל שירות". אבל שכחו למסור שדרגה זו תהיה בסמכותו הבלעדית של מנהל בית החולים להעניק ואינה דרגה הניתנת באופן מיידי ואוטומטית לרופאים וותיקים "שנתקעים" בדרגה 6+ כפי שקורה היום. דהיינו – ירצה מנהל בית החולים "לצפר" רופאים מטעמו, יעניק להם את הדרגה של "מנהל שירות". זה אינו נכון לכלל המומחים. אולם לפי הכתוב בהסכם השכר, גם אם יחפוץ מנהל בית החולים ביקרו של פלוני או אלמוני לצפרו בתוספת שכר השנה, לא יוכל לעשות כך. בהסכם השכר מ 25 באוגוסט 2011 כתוב שמדובר בדרגה שמנהל בית החולים קובע בעצמו החל מיום 1 באוגוסט 2013 (!!!). שוב – רק בעוד כשנתיים. למה לא היום" מדוע לא מחר? למה רק בעוד שנתיים?
4. זאת ועוד. השתתפות בכנסים בינלאומיים למתמחים – רק מאוגוסט 2013 !
5. בנוסף, רופאים תחת קרינה – אנו דורשים מהמתמחים שלנו לעבוד בחדרי הצינתורים בהתמחות (אלקטרופיזיולוגיה, קרדיולוגיה). אבל הם אינם נכללים תחת ההטבות הניתנות לעובדי קרינה ואף אין כל חוק שמגן עליהם. מדוע הם נחותים? דוגמא נוספת: רופא בכיר בקרדיולוגיה נקרא לעיתים להשתיל קוצב בלילה בתורנות/כוננות ועלול להיות חשוף לקרינה בחדר הצינתורים. מדוע הוא לא נכלל בקטגוריה של "רופאים תחת קרינה"? האם הוא רופא דרג ב'? דרג ג'?? מדוע?? האם לא יכולה להיות סכנת קרינה? האם הוא פחות פגיע? האם גם כאן יש חוקי משחק מיוחדים?
6. מדוע כל נושא הגדרת שעות העבודה לא הוצא מידי המערכת הרפואית ועבר למערכת המשפטית כמו בארה"ב? לטייס ואף לנהג מוגדרים על פי חוק כמה שעות מותר לעבוד וכל חריגה היא עבירה משמעתית ולא מקצועית. אפילו לחייל בצה"ל מוגדרות שעות שינה לפי פקודות מטכ"ל (שעברו ריענון השנה). אי ציות לחוק שעות העבודה של עובדי טייס/נהגים הינה עבירה פלילית עם כל המשתמע. גם בארה"ב רופא שיעבוד מעבר לשעות העבודה המוגדרות, הבוס שלו יעמוד לדין פלילי - ומדובר בעבירה פדרלית ולא עבירה מקצועית. גם בישראל הר"י היתה צריכה להוציא את נושא מספר שעות התורנות מידי משרד הבריאות/האוצר/בתי החולים ולהעבירם בחקיקה למשרד המשפטים. מדובר בחיי אדם !!! מי שעושה תורנות מעבר לשעות שהוגדרו מסכן חיי אדם - פשוטו כמשמעו וחייב לעמוד לדין פלילי ולא אזרחי.
7. זאת ועוד. לגבי תוספת התקנים שכל כך הרבה דובר בה בתקשורת ואף נרמז לא אחת שהתנאי של המתמחים – הוספת תקינים – "כובד במלואו" בהסכם הנוכחי. ניתן היה לחשוב שביום שלמחרת חתימת ההסכם יתווספו מייד כל 1000 התקנים שהובטחו לבתי החולים. אבל לא כך. בעיון בהסכם עצמו עולה כדלקמן: "הקצאת התקנים תחל כ 18 חודשים לאחר מועד חתימת ההסכם". חברים יקרים - האם אתם קוראים כמוני? לא מחר ולא מחרותיים אלא בעוד כשנה וחצי! מדוע לא מחר? מדוע לא מחרותיים?
8. לפי הכתוב בהסכם השכר: הר"י התחייבה שלא לשוב ולדרוש תקנים מעבר לאלה שסוכמו - לפני יולי 2019 (!!!). כן –אתם קוראים נכון. ניתן היה לשער לפי ההסכם שבמשך 8 שנים אוכלוסית ישראל כנראה לא תגדל, אלא תשאר בגודלה הנוכחי, האוכלוסיה לא תזדקן, אלא אפילו תשאר באותו גיל (...) הזמן לפי שאנו מבינים מההסכם הנ"ל כנראה יעמוד מלכת ולכן אין כלל מה לדבר על תוספת תקנים עתידית. בעוד כל משרדי הממשלה הולכים ומתנפחים בעובדים (כולם עובדים חרוצים), בעוד שהשנה עצמה נוספו 30% עובדים למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר, לכבאים ולעובדי הנמלים. רק במערכת הרפואים בונים על 1,000 תקנים חדשים עד 2019...ואולי בצדק – בונים על כך ש 20% מבוגרי בתי הספר לרפואה בישראל עוזבים לחו"ל ו/או להייטק ושוב עד שנת 2019 נגיע לאותו עומס עבודה בלתי נסבל במערכת הרפואה הציבורית ולמחזות של חולים השוכבים במסדרונות.
9. יתר על כן, לגבי קריאת רופא בכיר למחלקה שלא ביום כוננות: שוב זה חל רק מפברואר 2013 (רק בעוד למעלה משנתיים!!!).
10. עם זאת, כל "ההטבות" שצויינו, שמרביתן תחלנה רק בעוד כשנתיים, לא יתקבלו כלל אם לא יופעל שעון הנוכחות עד אוגוסט 2012!!! כלומר קודם שעון נוכחות ולאחר כשנה יכנסו לתוקפן שאר ההטבות...בושה וחרפה לאן הגענו עם שעון הנוכחות. רופא בישראל ימדד לפי שעון. כדי להבין מכתב ההסכם את התגמול לרופאים לפי שעון חייבים לוח ממוחשב ו/או יועץ שכר צמוד. אני תקווה שימצאו אפליקציות מתאימות כאלה למכשירי הטלפון "המתקדמים" (אותם בפירוש נכתב בהסכם לא תממן המדינה). שימו לב – כל חריגה בשעון הנוכחות תביא להורדת שכר. אין ספק שיהיו כאלה שיהנו מהפעלת השעון לרופאים. חוק "פרקינסון" עובד כאן נפלא. כעת יש למצוא פקידים שיצטרפו לשירות הציבורי/לבתי החולים שתפקידם יהיה לחשב את מספר השעות של כל רופא במערכת ולתגמל את הרופא בהתאם – לפחות זה יגדיל את מחלקות כח אדם של בתי החולים שיבקשו כעת תוספות תקנים כדי ל"ספוג" את הגזירה החדשה. ולאלה אני משוכנע שמייד ימצאו תקני כח אדם. אז נכון שלא יתווספו תקנים לרופאים מעבר ל 1,000 שהוקצו עד 2019, אבל תקני כח אדם לפקח על הרופאים בוודאי ימצאו, ומייד.
11. ולסיום הרשו לי להביא ממה שכתבתי ב-5 באוגוסט השנה ב EMED כמו אז זה אקטואלי גם בימים אלה: "המתמחים אומרים בגלוי מה שהמומחים שומרים בלב: אם לא יעלו את שכר היסוד יגרם נזק גדול לרפואה בישראל. שכר יסוד ראוי הוא ערובה למוטיבציה של הרופאים להשאר במערכת , להחזרת רופאים לישראל, ולמניעת זליגת רופאים למקצועות אחרים. העלאת שכר היסוד תהווה אבן שואבת לרופאים להשאר במגזר הציבורי ומניעת הזליגה לרפואה הפרטית. לדעתי המתמחים נקבו בשכר נמוך מידי ומבזה. 50 ש"ח לשעה נטו מקבלות היום עוזרות הבית בישראל באיזור המרכז. האם הגיע המצב שהמתמחים רוצים השוואת תנאים לעוזרות הבית? איני מזלזל כלל במקצוע נקיון הבית, אולם מצב זה אינו נסבל ואינו הוגן. לצערינו, עקב דרישת המתמחים להעלאת השכר, קמו מספר אנשי ציבור, כולל עיתונאים, שהחלו לקרוא תיגר על החלטת המתמחים. הגיעו הדברים לידי כך, שהגב' שרית רוזנבלום כתבה בעיתון "ידיעות אחרונות" ביום שישי 5.8.11 מאמר הנושא את הכותרת "עם האוכל בא התיאבון". בין השאר כותבת הגב' רוזנבלום: "רוב הדרישות המקוריות של המתמחים נענו, אבל הם רוצים יותר. מסמך "הקווים האדומים" שהפיצו שלשום מוכיח שעם האוכל בא התיאבון: עכשיו הם כבר מגבילים את תקופת ההסכם, דורשים שמומחים לא יבצעו תורנויות ומתעקשים על שכר התחלתי של 50 שקל לשעה". אז תשובתי לגב' רוזנבלום: אלה דרישות לגיטימיות לא רק של המתמחים, אלא גם של המומחים, גם אם לא יביעו זאת בפומבי. גם עו"ד לאחר שקיבל הסמכתו אינו רוצה לחזור ולבצע עבודה של מתמחה. גם טייס אינו רוצה לחזור ולבצע עבודה של פרח טייס. גם אחות אינה מעוניינת לבצע עבודה של תלמידה בבי"ס לאחיות. גם קונדיטור אינו מעוניין לבצע עבודה של עוזר טבח. ההמתמחות ברפואה נמשכת שנים רבות, יותר מכל מקצוע חופשי אחר. חלק מההיררכיה במקצוע הוא ככל שמתקדמים בוותק ההתמחות מקבלים יותר אחריות עד שעוברים מההתמחות למומחיות ומתחילים לבצע כוננויות. זה מצביע על סניוריטי, על אחריות יתר, על קידום במקצוע. אין כל פסול בדרישת המתמחים. הם רוצים, לאחר שנים של עבודה קשה בהתמחות, להגיע למומחיות וחלק מהמומחיות כולל גם הפסקת התורנויות. גם חייל בצה"ל שמגיע לקצונה לא מבצע יותר תורנויות מטבח כמו טירון. לצערי, עד שהרופאים לא ישיגו העלאה הולמת ומשמעותית של שכר היסוד השביתה לא תסתיים. ואם השביתה תסתיים ללא העלאה משמעותית של שכר היסוד, קרי: מעבר לשכר של עוזרת הבית, ירמס מקצוע הרפואה לפחות לעוד עשור. הגיע הזמן שהרופאים לא יתביישו לדרוש שכר ההולם את הזמן שהשקיעו ללימוד המקצוע, הזמן שמקדישים למקצוע והאחריות על חיי אדם. רק שכר יסוד גבוה ימנע בסופו של יום את הרס הרפואה בישראל."

עמיתים יקרים, אני מציע לכולנו לעיין היטב בהסכם השכר מיום 25 באוגוסט השנה. מציע שתצרפו יועץ מס ועו"ד לקריאה על מנת שתצליחו להבינו טוב יותר ממה שאני הבנתי. אולי גם טוב יותר ממה שהמתמחים שלנו הבינו.

לקראת השנה החדשה אני מאחל לכולנו שהשפיות תחזור בהקדם ונצליח להבין ששכר יסוד גבוה יותר לרופא במערכת הציבורית בישראל רק ישפר את רמת הרפואה ולא הפוך. ויש לחדול מרגשות אשמה "גלותיים". העלאת שכר יסוד לרופא במערכת הציבורית אינה בושה, אלא בושה לאלה שאמורים היו לתת לנו את השכר הזה ולא עושים כך. שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.

פרופ' מיקי שכטר
רופא בשירות הציבורי